סף הגירוי של הסטודנט הישראלי

ב- 13.12.03 צעדו סטודנטים בברלין במחאה כנגד קיצוץ המדינה בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה, נגד תהליכי הפרטה מואצים של המוסדות הללו, כנגד הכוונה לסגור מחלקות לא רווחיות וכנגד הטלת דמי רישום גבוהים במוסדות מסוימים. “רוצים להקים מכשולים נוספים בפני הצעירים במשפחות העניות על מנת למנוע מהם את הזכות להשכלה גבוהה”, אמרו הסטודנטים אשר לוקחים חלק במאבק שהולך ומתפשט ברחבי גרמניה. למרות שהנושאים הללו נשמעים מוכרים מאד לאוזניים ישראליות, לא יוצאים הסטודנטים הגרמנים לרחובות מתוך הזדהות עם הנעשה אצלנו. הם יוצאים למאבק למול מדיניות ממשלתם אשר “אוצרותיה לא מדולדלים בגלל הסטודנטים או המובטלים, אלא בגלל מדיניות כלכלית ומדיניות מיסוי כושלות…יש שם כסף, אבל הוא נמצא בכיסים הלא נכונים” (ציטוט מפיו של מנהיג תנועת המאבק).

למחרת, ב- 14 לחודש, נערך באוניברסיטת תל-אביב כנס היסוד של תנועת “מאבק סטודנטים חברתי”. בכנס, אשר הצליח למשוך אליו מספר לא מבוטל של סטודנטים מכל הארץ למרות תוית האדישות המודבקת תדיר לסטודנטים ישראלים, הובעה נכונות לצאת למאבק על דמותה של החברה הישראלית.
כזכור, גם מערכת ההשכלה הישראלית עומדת בפני קיצוצים ודרישות להתנהלות לפי כללי השוק (כלומר, העלמת עין מהעסקת עובדי קבלן בקמפוסים בתנאי ניצול, סגירת חוגים לא מבוקשים והעלאת שכר לימוד בחוגים מבוקשים), זאת לצד נסיון לקדם התערבות פוליטית בהתנהלותה. בנוסף לכך, סטודנטים ערבים וסטודנטים מעוטי יכולת עתידים לשוב ולעמוד מול חומה המונעת מהם מלהשיג השכלה גבוהה במידה ותשוב חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי קבלה לאוניברסיטאות.

יש לקוות שרוח האקטיביזם, כפי שבאה לידי ביטוי בכנס הסטודנטים בתל-אביב, תתורגם לפעילות מחאה בעלת השפעה ממשית על החברה הישראלית בכלל ועל האקדמיה בפרט.
את הסטודנטים הגרמנים קל להוציא לרחובות בגלל החרדה שלהם מפני המחשבה כי הם יאלצו לעבוד לצד לימודיהם באוניברסיטה. סף הגירוי של הסטודנטים הישראלים גבוה בהרבה.

ישראל בלכמן הוא מאסטרנט במגמה לסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטת תל-אביב ועורך אתר האינטרנט `מעקב חינוך`.