עוֹבְדוֹת ניקיון בהעסקה ישירה
מזה עשרים שנים מועסקות מעל מאתיים עובדות ניקיון בשתי חברות קבלניות באוניברסיטת בן-גוריון. בעבר הועסקו העובדות על ידי האוניברסיטה באופן ישיר. מאז המעבר להעסקה באמצעות קבלנים, סובלות העובדות מזילות במעמדן, מפגיעה בתחושות השייכות וההכרה שלהן, מהפרת זכויות העבודה שלהן, מביטחון תעסוקתי רעוע ומתנאי ניצול מחפירים – הן מבחינה חוקית והן מבחינה אנושית.
מאז הקמתה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 1969 ועד לשנת 1992 הועסקו עובדות הניקיון בהעסקה ישירה ע”י האוניברסיטה ועובדות הניקיון היו חלק ממצבת כוח האדם. החל משנת 1992 בלב ליבה של האקדמיה התחולל שינוי עמוק בדפוסי העסקת עובדים. בשם ההפרטה החליטו באוניברסיטה להפריט את עבודות הניקיון, להסיר מעליה כל אחריות לעובדות הניקיון ולהעסיקם דרך חברות קבלניות, וכך בשם החיסכון בעלויות להפקירם לחסדיהם של חברות קבלניות שראו בערך הרווח יעד עיקרי, ורמיסת זכויות עובדות הניקיון כדרך ניהולית, דרך שנועדה להרתיע, להשפיל ולרמוס את שכרם וכבודן של עובדות הניקיון.
מיום הקמתה פעלה אוניברסיטת בן גוריון להפוך למוסד אקדמאי מוביל בישראל ואף הצליחה בכך. עשרות סטודנטים סיימו את לימודיהם בתחומה, עשרות סטודנטים ירדו ללמוד בנגב מרחבי הארץ, אוניברסיטת בן גוריון הפכה לשם דבר בעולם האקדמיה, בדרך להצלחה הפקירה אוניב’ בן גוריון את עובדות הניקיון, ולא רק שהפקירה אף חתמה הסכמי עבודה עם חברות קבלניות בתנאים שהובילו לפגיעה קשה בשכרם ובזכויותיהם של עובדות הניקיון. כמוסד אקדמי מוביל הניפו בבן גוריון ביד אחת את דגל החינוך והקדמה וביד השנייה רמסו את דגל זכויות העובדים וכבודם.
בשנת 2005 החלו סטודנטים מהפורום לצדק חברתי במחלקה לעבודה סוציאלית לבדוק את נושא עובדות הניקיון באוניברסיטה מתוך אחריות חברתית למצבם, לפורום לצדק חברת הצטרף ארגון צ”ח – סטודנטים למען צדק חברתי שנחשפו לעובדי הקבלן ויחד החלו לאסוף חומרים בנושא ואף החלו ליצור דיאלוגים עם עובדות הניקיון במטרה לנסות ולהבין את מקור הבעיה בהעסקתם הפוגענית בין כותלי לב ליבה של האקדמיה, תמהיל קבוצתי של סטודנטים איכותיים החלה לפעול במשנה מרץ בתוך האקדמיה “השותקת”, למדה מהר מאוד שהפגיעה בעובדות מגיעה מהנהלת האוניברסיטה והקבלנים ונראה ששניהם אף חברו לצורך פגיעה בשכרם ובזכויותיהם של העובדות ניקיון.
בשנת 2007 החליטה החברה הקבלנית לפטר את כל עובדות הניקיון לאחר שהבינו שזכו במכרז של האוניברסיטה שלא מאפשר להם לפעול ע”פ החוק. פיטורים אלו היוו את נקודת המפנה במאבק ובהחלטות משותפות של עובדות הניקיון והנהגה אמיצה של ארגון צ”ח יצאו לשביתת מחאה אל מול משרדי הנהלת האוניב’, לשביתת המחאה הצטרפו מרצים מן המניין, ארגונים חברתיים ורבים מתלמידי המכללה החברתית-כלכלית, מתוך מצוקת השביתה החל להתגבש וועד עובדות ניקיון הראשון מסוגו בארץ, הפורום לצדק חברתי במחלקה לעבודה סוציאלית וארגון כוח-לעובדים שהיה שותף לתמיכת הארגונים התומכים החלו למנף, לתמוך ולסייע בגיבוש וועד עובדות הניקיון שיתאגדו תחת ארגון כח לעובדים כארגון יציג, כוח-לעובדים אף העניק להם מטריה משפטית ויעוץ מקצועי בבניית וועד עובדות הניקיון.
בשנת 2009 החליטה האוניברסיטה לבנות עוד שני בנייני מחקר חדשים על עשרות מ”ר על מנת לענות על הדרישה הגדולה ללמוד באוניברסיטה היוקרתית, וכאן ניחתה המכה הקשה על עובדות הניקיון, לא רק ששטחי עבודות הניקיון גדלו במאות מ”ר החליטה ההנהלה על קיצוץ של כ-40% משעות העבודה המוקצות לקבלנים עבור הניקיונות, בעקבות החלטה זאת פוטרו מעבודתן לא מעט עובדות ניקיון, ולעובדות הנותרות התווספו עוד שטחי ניקיון מבלי לקבל תמורה עבור גידול בעבודות, החלטה אחת של האוניברסיטה גרמה לאחת העוולות הקשות בהעסקה פוגענית, יותר ניקיון, יותר שעות עבודה לעובדת באותו השכר.
מהיכן מגיעות הנשים עובדות הניקיון השקופות” לנקות את חדרי האוניברסיטה המטופחת? הם כולן מגיעות מהפריפריה, נשים שעשו עליה לישראל מחבר העמים, מאתיופיה, מארגנטינה לצד הישראליות הוותיקות, יש בין עובדות הניקיון סבתות לנכדים שמשכימות כל יום לעובדה וחוזרות מותשות הביתה, וגרוע מכך חוזרות עם תחושה של ניצול עמוק, ישנן גם נשים אמהות לילדים שהעתיד לא צופן להם אפשרות ליציאה מעגלי השכבות המוחלשות, יש נשים במשפחות חד הוריות שנטל ההישרדות הכלכלית מונח על כתפיהן, נשים אמיצות שעובדות שנים רבות בניקיון חדרי המחקר, חדרי ההרצאות, חדרי המכון הפתלוגי, חדרי בית הספר לרפואה מספר אחד בארץ ומנקות גם את משרדי הנהלת האוניברסיטה, הם עושות זאת בגאווה גדולה, במסירות ובמקצועיות ראויה לשבח, אבל מפנימות את כעסי הניצול שלהם אל מול פני האוניברסיטה, כי הן מוחלשות וכמוחלשות בחברה שלנו הן הרהיבו עוז והחליטו לנקוט עמדה, עובדות ניקיון “שקופות” שבחרו להשיל מעליהן את “השקיפות”, לחשוף עצמם לחברה ולממש את זכותם לחופש ההתאגדות בחברה דמוקרטית.
בימים אלו הפיקו הפורום לעבודה סוציאלית, ארגון צ”ח, פרופסורים מרצים וסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון נייר עמדה מכונן בתחום יחסי העבודה במדינת ישראל, נייר העמדה יוגש לנשיאת האוניברסיטה ובו קריאה להעסקה ישירה של עובדות הניקיון ועצומה של תומכים בקריאה להעסקה ישירה.
גם אני מצטרף לקריאה ופונה לפרופסור רבקה כרמי, את מניפה בגאווה את דגל האקדמיה, בימים הקרובים את מארחת את נשיא המדינה, את הוועד המנהל של האוניברסיטה, תורמים ושועי עולם יהיו אורחיך המכובדים, ואכן זאת גאווה גדולה לך לארח אותם במוסד שאת מנהלת, כשתניפי את הדגל בפניהם תספרי להם שהחלטת להניף עוד דגל חשוב ולייעד סכום קטן מתקציב האוניברסיטה להעסקה ישירה של עובדות הניקיון, נשיא המדינה יריע לך, האורחים המכובדים יריעו לך והחברה הישראלית תריע לך על כך שהורדת כתם שחור המעיב על האוניברסיטה “בהעסקה פוגענית” והפכת למגדלור לחברה הישראלית הנושאת בשני דגלים, דגל האקדמיה ודגל העסקה ישירה של עובדות הניקיון.
ניר העמדה בעברית – מעובדות קבלן להעסקה ישירה.
ניר העמדה באנגלית – From Contract Workers to Workers of Equal Status


