על החום המזרחי והאינטלקט האשכנזי
יש מעט מאד מאמרי דיעה בעיתונות שמלמדים אותך משהו, שמאירים באור אחר תופעות מוכרות, שגורמים לך לרצות לחפש ולקרוא דברים נוספים על הנושא. חלק גדול ממאמרי הפובליציסטיקה בעיתונות הישראלית, הם בדרך כלל מיחזור של קלישאות, טיעונים כושלים המבוססים על הנחות שנויות במחלוקת המנביעים מסקנות בלתי תקפות, פמפלטים צדקניים המגינים על נוולות מוסרית, חיסולי חשבונות או פרי עמלם של כתבי חצר. עמליה רוזנבלום כתבה השבוע ב”הארץ” רשימה מעולה העושה שימוש בתובנות מחקריות מתחום הפסיכולוגיה החברתית על סטראוטיפים, אפלייה וגזענות על מנת להאיר בזוית מקורית ומעניינית את היחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית.
|
“לכאורה, ייחוס תכונות חיוביות לאדם על בסיס השתייכותו לקבוצה אחרת, כמו ההנחה ש”ערבים יודעים לבשל”, אינו ביטוי של גזענות. ואולם, ההנחה שגזענות פירושה אך ורק ייחוס תכונות שליליות לקבוצות אחרות היא מיושנת. הפסיכולוגית החברתית סוזן פיסקה (Fiske) ועמיתיה פיתחו את תיאוריית “התוכן של הסטריאוטיפ”, שמציעה מודל מדויק יותר להבנת החשיבה הגזענית. לפי מודל זה, תוכנה של המחשבה הסטריאוטיפית מורכב מייחוס תכונות שליליות, כגון “ערבים הם עצלנים”, בצד תכונות חיוביות, כמו “ערבים הם משפחתיים”, לאובייקט של היחס הגזעני. אלא שתכונות אלה אינן מתקיימות זו לצד זו בבליל אקראי; הן מצייתות לסדר ברור. בבואנו לתייג אדם המשתייך לקבוצה אחרת, שנתפשת על ידינו כמאיימת, אנחנו מאפיינים את הקבוצה הזרה בהתאם לשני צירים בסיסיים: ציר היכולת וציר החום. ציר היכולת מאופיין במדדים כגון רמה אינטלקטואלית, יכולת מקצועית, יציבות ואמינות. ציר החום מומחש על ידי דוגמאות מעולם הבישול, הרגש, הגופניות והאינסטינקטים. קבוצות שנתפשות כבעלות מעמד נמוך יותר מקבלות ציון נמוך על ציר היכולת (“עבודה ערבית”), אך ציון גבוה על ציר החום (באתר “מאקו” מתוארת פותנה כך: “בן אדם אוהב, מסור, בטוח, מתחשב”). ולהיפך: קבוצה שמעמדה נמוך יותר תעניק לקבוצה החזקה יותר ציון גבוה ביכולת (ראו מלת הקסם “קיבוצניקית” בלוחות המודעות), אך נמוך בחום (“פרידמנים מתים”, אם להיצמד לדוגמאות מ”האח הגדול”). תקפותו של המודל הזה אוששה עשרות פעמים בקרב קבוצות שונות בעולם, והוא הולם גם את מה שאנחנו יודעים על עצמנו: בארה”ב מי שמאמין ששחורים נוטים להיות עצלנים, פורעי חוק ומסוכנים יאמין גם שהם שרים יפה, ספורטאים טובים יותר, יצריים יותר. ובישראל מי שמאמין שמזרחים נחותים מאשכנזים במדדים כמו אינטליגנציה, אחריות ויכולת ביצוע, מאמין גם שהם שרים יפה, מבשלים טוב, ובאופן כללי – אנשים יותר חמים מהאשכנזים. לא בכדי צמחה תיאוריית תוכן הסטריאוטיפ מחקר הסקסיזם. הרי גם סקסיזם מורכב מהנחות עוינות באופן גלוי, כמו “נשים הן לא יציבות” בצד ייחוס תכונות סקסיסטיות, שלכאורה מיטיבות עם נשים, כמו “עדינות”. במלים אחרות, הפנטזיות החיוביות על מושא הגזענות שלנו הן למעשה חלק אינטגרלי מהחשיבה הסטריאוטיפית. אבל מה הסיבה לכך שגזענות מתחזקת את עצמה באמצעות הוספת ראייה חיובית של תכונותיו ה”חמות” של מושאה? ייתכן שזה מקל עלינו לשאת את חוסר המוסריות שלנו. ודאי שזה עוזר לנו לשמר את הסטטוס קוו: אנחנו נשארים בעמדת הכוח, ואת מושא הגזענות שלנו אנחנו מפייסים בכך שאנחנו נותנים לו תוכנית בישול בערוץ 2″. לסקירה קצרה על המחקר אודות חום ויכולת כמימדים אוניברסאליים ביצירת סטרואיפים ושיפוט חברתי, לחצו כאן. לבעלי סבלנות, מחקר אמפירי של סוזן פיסק ועמיתיה המסביר את המורכבות של סטריאוטיפים על ציר חום-יכולת לחצו כאן. |


