• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על הצבעה אידיאולוגית מול הצבעה רציונאלית

צילי פז וולק

קשה לי להאמין שאני כותבת זאת שחור על גבי לבן (ועוד שולחת לפרסום) אבל מסתבר, שכאשת שמאל, יש לי משהו במשותף עם אנשי חסידות גור, ולא, זו אינה היהדות המולדת שלי. כמותם, אני שוקלת ברצינות הצבעה שאין בה דבר וחצי דבר עם העמדה האידיאולוגית שלי. כמותם, אני שוקלת להשתמש בפתק ההצבעה כמכשיר לעצירת הצד שמנגד במקום כמכשיר לקידום רעיונות שאני מאמינה בהם ושלמה איתם. ההבדל בינינו הוא שבעוד הם ציחקקו כל הדרך אל הקלפי (כך לפי דיווחים בתקשורת) אני עומדת לנהוג כך כאשר כעס רב ממלא אותי וההומור ממני והלאה. הם תרמו להושבת ניר ברקת על כסא ראש העיר ירושלים. אני, בצר לי, ואם קריאתי זו תישאר ללא מענה, אנסה להושיב בכסא ראש הממשלה את ציפי לבני. מדובר במעשים שאינם מכבדים את מבצעיהם, אולם הם גורמים סיפוק רב למעריציהם של כהנמן וטברסקי.

עם חלוף זמן בחירות עירוניות והתקרב מועד בחירות ארציות אני מחפשת את התחושה שעטפה אותי כאשר מפלגת העבודה הרכיבה את נבחרת החלומות החברתית שלה בראשות עמיר פרץ. הצבעה למפלגת העבודה אינה עניין של מה בכך עבור אשת שמאל, שהרי מדובר במפלגת מרכז מובהקת, ובכל זאת, הצבעתי עבודה. בהינתן שכנראה לעולם לא תקום פה מפלגה שבה אמצא בית אידיאולוגי ההולם בדיוק את מידותיי, מפלגת העבודה של אז נראתה כמו אופציה לגיטימית – הלב, נדמה היה, במקום הנכון, וצפי המנדטים הראה שסיכויי ההשפעה משמעותיים. את אכזבתי מהמפלגה לא ניתן היה לתאר במילים. חשתי מרומה, בעיקר לאחר שעשיתי מאמץ כן לשכנע תומכים של מפלגות אחרות להצביע באופן לא מסורתי, כועסת, מרירה, וטיפשה. ממש טיפשה.

מסתבר שחלף מאז מספיק זמן בכדי שאשוב ואחפש את אותה תחושה שדגדגה בי בטרם הבחירות ההן. את התקווה שיכולה לצמוח כאן מפלגה, שרעיונית תייצג תחושה אמיתית של “שמאל”, וגודלה יהפוך אותה גם לרלבנטית, לכזו שחובה להתחשב בה, לכזו שיש לה סיכוי אמיתי להצטרף לקואליציה ולא לנהום ממעמקי האופוזיציה.

הבחירות מתקרבות ומפלגה כזו אינה נראית באופק. כאשת שמאל חברתי, כלכלי ומדיני, אני חשה צורך להטיח בפוליטיקאים בעלי פוטנציאל את השאלה: איך לעזאזל זנחתם אותנו? איך גרמתם לנו, השמאלנים, להפוך להיות שוב מעין קבוצה קיקיונית והזויה? איך יכול להיות שכאשת שמאל אני שוקלת ברצינות להצביע קדימה בכדי לחסום את הליכוד. זו אני? זו באמת אני? צריכה לצבוט את עצמי כדי להאמין שבהעדר מפלגת שמאל שגודלה אינו כגודלו של אפון, אני שוקלת להצביע לימין בתחפושת מרכז רק כדי לא לקבל ימין שאפילו אינו טורח להתחפש.

אני קוראת לנציגים אמיתיים והגונים של השמאל, המפוזרים בין כמה מפלגות, לעשות מעשה ולהציג אלטרנטיבה ראויה בבחירות, שעושה רושם שהן עומדות לנוע בין בחירה גרועה אחת לבחירה ממש מצמררת. אני רוצה להניח בקלפי פתק פוזיטיבי ולא נגטיבי, כזה שמקדם את העמדות שלי ולא כזה שהוא רק כלי לחסימת העמדה הגרועה ביותר מבחינתי. ובעיקר, אני לא רוצה להרגיש שוב כמו שוליים. זו הרגשה איומה!

כנראה שיעניין אותך גם: