התופעה המתמשכת של פיטורין ובמקביל מעבר להעסקה באמצעות כח אדם בולטת לעיין בזמן האחרון. עירית ירושלים מפטרת 760 עובדים, עובדי הניקיון שיפוטרו יועסקו מחדש באמצעות חברות כח אדם. ברשות שדות התעופה מעבירים 120 סלקטורים להעסקה באמצעות חברת כח אדם. זוהי דרישה של ההנהלה מוועד העובדים שמצידו אינו חש צורך ממשי להגן על העובדים הללו, כדאי שיתחילו לעשות זאת כי גם הם בתור. למה מעסיקים עושים זאת? כיון שהעסקה באמצעות חברת כח האדם זולה יותר. כיצד היא יכולה להיות זולה יותר כאשר חברת כח האדם שמשמשת מתווך גם היא אמורה לקצור רווחים? ברור שמי שנפגע הם העובדים אשר שכרם הכולל ייקטן. אילו היה מדובר במעסיקים פרטיים אפשר היה לתרץ זאת אבל שני המעסיקים הם ציבוריים.
נתבשרנו שהבנקים הרוויחו בתשעת החודשים האחרונים יותר מארבע מיליארד שקל, אבל גם שמענו שעדיין הם מחקו חובות בסכומים גבוהים. בנק פועלים מחק חובות ב-1.73 מיליארד שקל. חלק ממנו בסכום של מאות מיליונים לחברת טאואר שגם היא פיטרה 170 עובדים. רק שהפיטורין בחברה השפיעו לטובה על מצבה בבורסה, ושער המניות שלה עלה בעשרות אחוזים.
בנושא שונה לגמרי, מתברר שמערכת החינוך שלנו הולכת ודומה למערכת בארה”ב שידועה באי השוויון שלה. יישובים מבוססים, עומר במקרה זה, בונות מערכות חינוך עשירות שאינן דומות בכלום למערכת המקבילה ביישובים פחות מבוססים ועניים. לא רק זאת הם גם מקבלים תלמידים לרוב מאוכלוסיות מבוססות כמוהן בערים שלצידן. עיריית באר שבע גילתה פתאום שיש כאן בעיה ורוצה ללכת צעד אחורה ולא לאפשר לתלמידיה ללמוד בתיכון בעומר. במקום לדאוג למערכת חינוך מפוארת בכל אתר ואתר במדינת ישראל, דואגת הממשלה באמצעות ועדות מועדות שונות להנציח את המצב הנוכחי בו למי שיש יהיה יותר ולמי שאין שיחפש את החברים שלו.