שלושה שירים של פאט פארקר

יום ראשון

בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן
אַנְשֵׁי הָעִיר
הוֹלְכִים לַכְּנֵסִיָּה
אוֹכְלִים אֲרוּחָה
עִם הַמִּשְׁפָּחָה סְבִיב שׁוּלְחָן אֶחָד
הַטֵּלֵוִיזְיָה דּוֹמֶמֶת
וְהֵם מְבָרְכִים עַל הַמָּזוֹן
אָבִינוּ
אָנוּ מוֹדִים
לְךָ
וְעוֹזְרוֹת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם
בְּיוֹם חוֹפֶשׁ
עִם הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלַּהֵן
וְכוּלָּם נָחִים
עַד יוֹם רִאשׁוֹן הַהוּא
כְּשֶׁהַגְּשָׁמִים
הִתְחִילוּ
וְנִיפְּצוּ
עִם הָרוּחַ
סוֹחֲפִים הָלְאָה אֶת הַלִּכְלוּךְ
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא
עָצַר אֶת זֶה
וְהַנָּהָר הַקָּטָן
גָּאַה
וְגָאַה
עַד שֶׁהַמְּכוֹנִיּוֹת
וְהַטֵּלֵוִיזְיוֹת
וְהַשְּׂמִיכוֹת
וְהָאֲנָשִׁים כּוּלָּם
נִשְׁטְפוּ לְאוֹרֶךְ
הַכְּבִישִׁים וְעָבְרוּ
לְיַד הַשְּׁכֵנִים
רְחוֹב אַחַר
רְחוֹב.

צִוְותֵי הַחִילּוּץ
הִגִּיעוּ בְּיוֹם רְבִיעִי
הַמַּיִם
הִפְסִיקוּ
הָרְטִיבוּת
הִתְמַזְגָה עִם הַלִּכְלוּךְ
בּוֹץ
בְּכָל מָקוֹם
וְהַצְּוָותִים נִעְנְעוּ בְּרֹאשָׁם.

הֵם לֹא יָכְלוּ
לִקְבּוֹר
אֶת הַמֵּתִים.

בְּחֶשְׁכַת הַמָּוֶות
הֵם לֹא הִבְחִינוּ
מִי
שָׁחוֹר
מִי
לָבָן.
(לעברית: יעל דקל)

החוק

בִנְעוּרַיי
לִמְדוּ אוֹתִי
הַחוֹק מֵטִיב

הַהוֹרִים שֶׁלִּי
הַמּוֹרִים שֶׁלִּי
כּוּלָּם
אָמְרוּ שֶׁהַשּׁוֹטְרִים
יַעַזְרוּ לִי לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ
שֶׁבָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט יַעֲנִישׁוּ
אֶת מִי שֶׁיְּכוֹלִים לִפְגוֹעַ בִּי
לִמְדו אוֹתִי
כַּבְּדִי אֶת הַחוֹק
עַכְשָׁיו
בַּעָשׂוֹר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּי
רָאִיתִי אֶת הַחוֹק

הַחוֹק
מַגִּיעַ לַבָּתִּים
וְתוֹפֵס אֶת הָעֲנִיִּים
בִּגְלַל דּוּ”חוֹת
הַחוֹק
לוֹקֵחַ אֲנָשִׁים לַכֶּלֶא
בִּגְלַל שֶׁגָּנְבוּ אוֹכֶל
הַחוֹק
מַגִּיעַ בַּחֲצָאִיוֹת מִינִי
לִרְאוֹת אִם הַבַּיִת שֶׁלָּךְ
עָנִי מַסְפִּיק
בַּשְּׁבִיל תְּמִיכַת סָעַד
הַחוֹק
יוֹשֵׁב בִּגְלִימוֹת
בְּאוּלַמּוֹת בָּתֵּי מִשְׁפָּט
וְלוֹקֵחַ מִמֶּךְ
אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּךְ
הַחוֹק
עוֹצֵר אֶת הַזּוֹנָה
אֲבָל לֹא אֶת הַלָּקוֹחַ
הַחוֹק
שׁוֹלֵחַ אִישָּׁה עֲשִׁירָה
לַכֶּלֶא בְּסוֹפִי שָׁבוּעַ
עַל רֶצַח
שׁוֹלֵחַ מוֹכֵר סִפְרִי פּוֹרְנוֹ
לַכֶּלֶא לְ30 שָׁנָה
הַחוֹק
שׁוֹפֵט נָשִׁים שֶׁהָרְגוּ
אֳנָסִים
וּמְשַׁחְרֵר אֶת הָאַנָּס
כִּי אוֹנֵס
זֶה תְּגוּבָה
“נוֹרְמָלִית”
וְהָרֹאשׁ שֶׁלִּי מִסְתּוֹבֵב
סְתִירוֹת
סְטִירוֹת
וְהַקּוֹלוֹת
מֵהַנְּעוּרִים שֶׁלִּי מַכְרִיזִים

הַחוֹק מֵטִיב
הַחוֹק שָׁוֶוה
הַחוֹק צוֹדֵק
וְאָז אֲנִי קוֹלֶטֶת
מֵטִיב, שָׁוֶוה, צוֹדֵק
כּוּלָּן מִילִּים שֶׁל 4 אוֹתִיּוֹת
וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִילִּים שֶׁל 4 אוֹתִיּוֹת
זֶה נֶגֶד הַחוֹק.
(לעברית: יעל חזן)

זה חלום פשוט

יֵשׁ לִי חֲלוֹם
לֹא
לֹא זֶה שֶׁל מַרְטִין
לַמְרוֹת שֶׁהָרַגְלַיִים שֶׁלִּי נָעוּ
לְאוֹרֶךְ דְּרָכִים רַבּוֹת
זֶה חֲלוֹם פָּשׁוּט

יֵשׁ לִי חֲלוֹם
לֹא הַחֲלוֹם שֶׁל הַצּוֹעֲדִים בָּרֹאשׁ
לֹא לַהֲפוֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם
כּוּלּוֹ
לֹא הַחֲלוֹם שֶׁל הַהָמוֹנִים
לֹא הַחֲלוֹם שֶׁל נָשִׁים
לֹא לַהֲפוֹךְ אֶת כָּל
הָעוֹלָם
כּוּלּוֹ
זֶה חֲלוֹם פָּשׁוּט

בַּחֲלוֹם שֶׁלִּי
אֲנִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת בָּרְחוֹבוֹת
יָד בְּיָד עִם אֲהוּבָתִי

בַּחֲלוֹם שֶׁלִּי
אֲנִי יְכוֹלָה לָגֶשֶׁת לְדוּכָן הַמְבּוּרְגֶּרִים
וְלֹא לְקַבֵּל הֶעָרוֹת מְחֲבוּרת אוֹפַנּוֹעָנִים

בַּחֲלוֹם שֶׁלִּי
אֲנִי יְכוֹלָה לְהִיכָּנֵס לִשְׁירוּתִים צִיבּוּרִיִם
וְלֹא לַחֲטוֹף צְעָקוֹת מִנָּשִׁים

בַּחֲלוֹם שֶׁלִּי
אֲנִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת בָּרְחוֹב בַּגֶּטוֹ
וְלֹא לַחֲטוֹף מַכּוֹת מֵאַחִים שֶׁלִּי

בַּחֲלוֹם שֶׁלִּי
אֲנִי יְכוֹלָה לָצֵאת מִפָּאבּ
וְלֹא יַעַצְרוּ אוֹתִי מַאנַאיַיקִים

שִׁיכַּנְתִּי אֶת הַגּוּף הַזֶּה
שִׁיכַּנְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת
בְּכָל מִינֵי חֲלוֹמוֹת
שֶׁל מַרְטִין, שֶׁל מַלְקוֹלְם
שֶׁל הִיוּאִי וְשֶׁל מַאוּ
שֶׁל ג’וֹרְג’ וְשֶׁל אַנְגֶ’לָה
שֶׁל הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם
שֶׁל וִייֶטְנָאם, שֶׁל אָמֵרִיקָה
וְשֶׁל אַפְרִיקָה

שִׁיכַּנְתִּי אֶת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ
בְּחֲלוֹמוֹת
חֲלוֹמוֹת שֶׁל אֲחֵרִים
עַכְשָׁיו אֲנִי עֲיֵיפָה
עַכְשָׁיו אַתֶּם תַּקְשִׁיבוּ!
גַּם לִי יֵשׁ חֲלוֹם.
זֶה חֲלוֹם פָּשׁוּט.
(לעברית: חני כבדיאל).

פאט פארקר (1944-1989) כתבה שירה פמיניסטית, לסבית, דייקית, שחורה, הומניסטית, אנטי-מלחמתית ואנטי-כפייה מכל סוג שהוא. “איפה תהיו”, מבחר משירתה המתורגמת לעברית, עומד לראות אור בקרוב בהוצאת “רָעָב”. הקובץ מצטרף לאנתולוגיה “כּוּשִׁילָאִמָּאשֶׁלָּהֶם” בניסיון האקטיביסטי לשנות את האופי ההגמוני של השירה העברית. מחר (11 בספטמבר) ייערך בעשן הזמן בבאר שבע אירוע של מוזיקה ושירה שחורה – לפרטים