תלונות שווא - שכפול המיתוס
התוכנית של אושרת קוטלר מתאריך 20 ביולי ותוכנית הבוקר של אורלי וגיא מתאריך 21 ביולי, הציגו גבר שבור, מסכן שחייו נהרסו בגין משפט על הטרדה מינית אשר זוכה מחמת הספק. זיכוי מחמת הספק פירושו, שהתביעה לא הצליחה להוכיח מעל כל ספק סביר את טענותיה. אין זה אומר שהמקרים לא קרו. בשתי התוכניות הציגו את הגבר כמי שהואשם על לא עוול בכפו, ומספר פעמים הדגישו כי מדובר בתלונת שווא. אחוז תלונות השווא בתקיפות מיניות עומד על 2%. בשתי התוכניות תיארו מקרה אחד של מעשה מגונה-ניסיון לנשק את המתלוננת במעלית. פסק הדין מציין מספר תקיפות, כגון הערות מיניות וצביטה במותן. עוד שכחו לציין בתוכניות, כי על פי פסק הדין הייתה שמועה שהוא נגע לאחת העובדות בחזה. בתוכנית של אורלי וגיא הגדילו לעשות כאשר הביאו את עורך הדין ששי גז שאמר שהוא ייצג את הנאשם, ושמדובר בתלונת שווא. לדבריו, הסיבה שבגינה הגבר זוכה היא בגלל שהמתלוננת התבלבלה ביום התקיפה. על פי פסק הדין: “אין בידי לקבל טיעוניה של ב“כ הנאשם כי עדותה של המתלוננת לוקה בסתירות מהותיות (להבדיל מהתנהגות תמוהה מצידה) היורדות לשורשו של עניין.”
מקריאה של פסק הדין מצטיירת תמונה אחרת לגמרי. השופטת,קלרה רג’יניאנו ציירה את הנאשם כגבר כוחני, בעל שפה זולה ובוטה ולא אמין. לעומת זאת, את המתלוננת היא ציינה כמישהי אמינה, וכן שהיא מאמינה לגרסה שלה לאירועים. “בניגוד לאמון שנתתי בעדותה של המתלוננת, עדותו של הנאשם איננה אמינה עלי. הנאשם הותיר עלי רושם שלילי ביותר. על פי התרשמותי הוא איננו בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשו. כך על דוכן העדים כדי להוכיח את חפותו וכך גם במקום העבודה כאשר בעיניו כל האמצעים מקדשים את המטרה.” התחקירנים/ת של התוכניות האלו, היו צריכות/ים לעשות את עבודתן/ם, ולקרוא את פסק הדין. מקריאתו עולה שהשופטת מאמינה למתלוננת שעברה את התקיפות ולא מאמינה לנאשם, אותו נאשם שבתוכניות הוצג כאדם שלא יכול לפגוע בזבוב.

הנאשם זוכה מאחר והשופטת לא רצתה להרשיע אותו על סמך עדות יחידה. על פי סעיף 54א. לפקודת הראיות, מספיקה עדות יחידה במקרה של תקיפות מיניות, כי לרוב הן קורות בין שני א/נשים ולא בחברת קהל. בנוסף, נשים הרבה פעמים גם מתביישות לספר וחשות אשמה, כך שהן נוצרות זאת בליבן לפעמים לתקופות מאוד ארוכות. כך, על סמך העדויות שהועלו באחת מתוך אחת. על פי פסק הדין, למרות שמספיקה עדות יחידה כדי להרשיע, השופטת החליטה לזכות מחמת הספק בגלל התנהגות המתלוננת לאחר הגשת התלונה. לאחר הגשת התלונה במשטרה, המתלוננת המשיכה לעבוד יחד עם הנאשם ואף נסעה איתו ברכב לבד. השופטת ראתה זאת כסתירה למצב הנפשי הקשה בו היא הייתה נתונה. “לענייננו, למרות שהעדפתי גרסתה של המתלוננת על פני גרסתו של הנאשם הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה לאור התנהגות תמוהה ובלתי מוסברת לחלוטין של המתלוננת לאחר הגשת התלונה במשטרה (להבדיל מסתירות), לא יהיה זה בטוח לקבוע ממצאים עובדתיים מרשיעים בדבר אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר על יסוד עדותה היחידה של המתלוננת.”
השופטת החליטה לזכות את הנאשם למרות שמצאה את דברי המתלוננת אמינים, ואת דברי הנאשם לא. יש שקוראים לשופטות/ים לעבור הכשרה בנוגע לאלימות מינית. קריאה זו רלבנטית לא רק לשופטים שהתבטאו באופן הפוגע בנשים באופן כללי ובנפגעות שעומדות בפניהם/ן בפרט, אלא גם לשופטים/ות כאלו, שלא מבינות/ים את מצבן הנפשי של קורבנות תקיפה, ואת הסיבות לכך שיש מגוון רחב מאד של תגובות והתנהגויות של קורבנות אחרי תקיפתן. אין תגובה אחת שנגזרת מחוויה של תקיפה.
להבדיל ממה שנאמר בתוכניות הנ”ל, התלונה אינה תלונת שווא. השופטת אף כותבת זאת. “התרשמתי כי העידה כמי שחוותה את האירועים ולא כמי שבודה את הדברים מליבה“. בתוכנית של אורלי וגיא, הביאו את הנאשם כדי שיבכה מול שלומית הברון, אחת ממנהלות העמוד אחת מתוך אחת. זה נועד כדי ליצור את הרושם שנשים מגזימות ובעלות רגישות גדולה מדי, שכולנו יכולות בכל רגע נתון להגיש תלונת שווא על הטרדה מינית.
אז גם המקרה הזה, הוא לא תלונת שווא. רצוי שהתוכניות יתקנו את עצמן, כי העבירו מסר מאוד שגוי לצופות/ים.
גל שרגיל היא ממנהלות העמוד אחת מתוך אחת, בעלת MA בלימודי מגדר בבר אילן וסטודנטית למשפטים


