*
שיר לשבת במדור השירה באסטה
גָּם הַקָּרְבָּנוֹת,
יֵש לְהַנִּיחַ,
לֹא הָיוּ אֲנָשִים טוֹבִים לִפְנֵי-כֵן.
אֶת הַחֶמְלָה שֶאֲנִי עָשׂוּי לִרְכֹּש
לִבְנֵי הָאָדָם
אֲנִי מְיַסֵּד עַל הַיְּכֹלֶת
לָתֵת לְכָל דָּבָר הֶסְבֵּר.
אֶת הַסְּלִידָה,
(וְהִיא תּוֹקֶפֶת אוֹתִי בְּמִפְרָצִים שֶל זַעַם
כִּי הֵם בִּלְתִּי נִסְבָּלִים, לְכָל הָרוּחוֹת,
וְלָמָּה שֶיִהְיֶה לִי אִכְפָּת מֵהֶם בִּכְלָל,
וְלָמָּה שֶאֲנִי אֶרְצֶה שֶיִהְיֱה לָהֶם טוֹב,
לַבְּנֵי-זוֹנוֹת הָאֵלֶּה.)
עַל הַצֹּרֶךְ
לְהַסְבִּיר כָּל-כָּך הַרְבֵּה דְּבָרִים.
אם אתם רוצים או רוצות לשלוח לנו שיר אפשר לכתוב לעורכת הבאסטה, עדי קיסר: [email protected]



