• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

להחזיר את השבויים, ובכל מחיר!

כל הקונספציות קרסו, ובכללן אלו הנוגעות למשא ומתן על שבויים ונעדרים. יפעת הלל מסבירה מדוע כל שנייה שעוברת בלי שנערכים מאמצי על להחזרת השבויים היא בכייה לדורות
יפעת הלל

הזכות לחשוב ולפעול בצורה מוסרית, הגונה ושקולה על החזרת השבויים היא פריווילגיה שמצויה בידי מי שאינם נאלצים לקחת חלק בקרבות. הפריווילגיה להתבונן מבחוץ, להצביע ולהתריע מטילה עלינו חובה מוסרית להשתמש ביתרון זה ולעצב באמצעותו את הלך הרוח הציבורי והפולטי בישראל.

הגנה על אזרחים היא זכות יסוד בסיסית ומוסרית של אזרחים בחוזה שלהם עם מדינתם הריבונית-דמוקרטית. אסור לישראל להפר פעם נוספת את החוזה מול אזרחיה החטופים ולבזבז זמן יקר ביחס לפדיונם והשבתם ארצה. השבתם בשלום באופן מיידי היא בעלת משמעות אופרטיבית אחת: שחרורם של האסירים הביטחוניים המצויים ברשות מדינת ישראל.

משמעותו של ציווי מוסרי בחברה אנושית בכלל, ובחברה דמוקרטית בפרט, היא להתוות לנו דרך דווקא ברגעים שבהם שוררת אנומיה ותחת אירועים שבהם תוכניות מגירה איבדו מהרלוונטיות שלהן ואף האינסטינקטים חדלים מלשרת אותנו.

מימוש החובה המוסרית להשיב באופן מיידי את כלל השבויים בשלום לישראל הוא הדבר היחיד שיעמיד בחזרה למדינה ולחברה בישראל את הזכות להביט בעיניהם של הניצולים. משמעותה של כל שנייה שבה לא נערך מאמץ אדיר להשבתם היא שיתוף פעולה עם פשעי המלחמה של החמאס.

מאז החלה בשבת מתקפת הטרור על הנגב המערבי מתבססת בציבור התובנה כי “הקונספציה קרסה”. תובנה זו מצביעה על כך שהנחות היסוד העמוקות, שעליהן נשענו תפיסת הביטחון ואסטרטגיית ההגנה של ישראל, היו שגויות מן היסוד. אחד האתגרים בהתמודדות מול קונספציה שגויה הוא שהיא ממשיכה להשפיע עלינו גם אחרי שאנו מבינים שהיא כשלה. מאחר שהנחות היסוד של הקונספציה נשענות על אמונות, ערכים וסמלים עמוקים נדרשים המון מאמצים ומשאבים כדי להיחלץ מכבליה. האופנים הרבים שבהם היא מעצבת את תודעתנו ואת האופן שבו אנו מפרשים את המציאות, ממשיכים למשול בנו גם אחרי שהתחלנו למרוד בה.

הסיסמאות השחוקות שלפיהן “החזרת כלל האסירים הביטחוניים תפגע בטווח הארוך בביטחון המדינה, תעודד חטיפות בעתיד, תפגע בהרתעה, תעניק לגיטימציה” וכיו”ב משקפות היגיון ישן שקרס ואינו רלוונטי לאחר השבעה באוקטובר

כישלון ה”קונספציה” אינו חושף רק את הנחות היסוד השגויות ביחס לביטחון ולהגנה. כישלון הקונספציה כולל את כל האופן שבו נתפס הסכסוך הישראלי-פלסטיני לרבות האופן שבו אנו חושבים, מרגישים ותופסים ומדמים את האויב, האופן שבו אנו מבינים את ההיסטוריה, הגאוגרפיה, האינטרסים, הסיכונים, הסיכויים וההזדמנויות סביבנו. לשיטתנו, גם האופן שבו התעצבה המדיניות הישראלית ביחס לשחרור אסירים מגלם בתוכו את יסודות הקונספציה השגויה.

אחד הרכיבים הבעייתיים שהזינו את הקונספציה השגויה הוא הישענותה על סטריאוטיפים על אודות כוח, כניעה, הרתעה ונקמה ביחס למרחב המזרח תיכוני והתבססות עליהם כאמת קבועה ולא משתנה. אלו הזינו את העמדות הרווחות של “לא מחזירים מחבלים עם דם על הידיים”, לא “מעניקים פרסים לטרור”, ו”לא משוחחים עם מחבלים”. אף שבפועל סטו ממשלות ישראל מעמדה זו, היא עדיין תופסת אחיזה אצל רבים וזוכה למעמד של אמת מוחלטת. תפיסה זו נגזרת מאותה קונספציה שגויה שאחראית לעיוורון שחולל את הזוועה הנוכחית.

התרסקות הקונספציה והצורך לבנות הנחות יסוד חדשות מחייבות אותנו לא רק ברמה הטקטית אלא ברמה העמוקה ביותר של אופני החשיבה והפרשנות שלנו. זוהי מלאכה הדורשת עבודה רבה ושיטתית ואין זה הזמן לעסוק בה. כעת חובתנו המוסרית היא נטישתה המיידית, גם אם טרם עיצבנו חלופות חדשות תחחתיה. המשמעות האופרטיבית של נטישתה היא להיעתר לדרישת חמאס להחלפת שבויים מלאה. את כלל ההשלכות הנגזרות מהחלטה זו ניאלץ לפתור באמצעות הנחות יסוד חדשות שכעת לא הזמן לדון בהן.

הסיכוי היחיד של מדינת ישראל לבנות מחדש את החוזה עם אזרחיה תלוי ועומד על מימוש חובתה המוסרית להחזיר לאלתר את שבוייה. לשם כך אין מנוס אלא ליטול את האחריות על מחדליה ולשלם את המחיר הכבד בהקרבת האתוסים

הסיסמאות השחוקות שלפיהן “החזרת כלל האסירים הביטחוניים תפגע בטווח הארוך בביטחון המדינה, תעודד חטיפות בעתיד, תפגע בהרתעה, תעניק לגיטימציה” וכיו”ב משקפות את ההיגיון הישן שקרס. הוא כבר אינו רלוונטי לאחר השבעה באוקטובר. לא יהיה בכוחה של שום נקמה ישראלית לשקם את תחושת הביטחון הקיומי והאמון של אזרחיה במדינה ובמוסדותיה. גם לא להשיב את כבוד הלאומי האבוד. הדבר היחידי שיכול להתחיל לבנות מחדש את החוזה של המדינה עם אזרחיה הוא להוכיח במעשה שהם קודמים לכל: קודמים לאגו הלאומי, קודמים להיגיון הישן, קודמים לשיקולים פוליטיים, קודמים לשיקולים אסטרטגיים. קודמים לפחדים הקמאיים ו/או המוחשיים שלנו. קודמים לניסיון, לתפיסות ולידע הקודם שלנו. קודמים לרצון לנקום. קודמים לאינסטינקט להשיב מלחמה שערה. חייהם, כבודם וזכותם עומדים מעל לכל.

הסיכוי היחיד של מדינת ישראל להצליח לבנות מחדש את החוזה שלה מול אזרחיה תלוי ועומד בעיקר על מימוש חובתה המוסרית להחזיר לאלתר את שבוייה בשלום פיזי, נפשי ורוחני. לשם כך אין מנוס אלא ליטול את האחריות על מחדליה ולשלם את המחיר הכבד בהקרבת האתוסים ואמונות היסוד שלה ולאבד את קלפיה. בעשותה כן, לא רק שתרכוש מחדש את הלגיטימציה שלה, אלא שהתנאים החדשים יאלצו אותה לפתח תפיסות והזדמנויות חדשות. השיבושים והאילוצים שייווצרו בעקבות החזרת כלל השבויים הביטחוניים עשויים להניב פתרונות ורעיונות חדשניים שאיננו יכולים להעלות כעת על הדעת. האומץ אינו ניכר רק בקרב. האומץ הוא גם לשלם את המחיר למען הנעלה, הנשגב והראוי ביותר. פדיון מיידי של כלל השבויים כרוך בשחרורם של כלל האסירים הביטחוניים ויפה שעה אחת קודם.

יפעת הלל היא חברת קולקטיב מזרחי-אזרחי

הפגנה בקריאה לעסקת חילופי שבויים
הפגנה בקריאה לעסקת חילופי שבויים, 10.10.23, כיכר הבימה תל אביב. צילום: סמדר שרון
כנראה שיעניין אותך גם: