• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

למה צדק, למה עכשיו

השבוע יצא לאור בעברית הספר “צדק כהוגנות, הצגה מחודשת” שכתב בסוף ימיו ג’ון רולס. הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר במאה ה-20 מנסח בו כללי הוגנות לחברות חופשיות
יוסי דהאן

קשה להפריז בחשיבות הגותו של הפילוסוף ג’ון רולס (1921-2002), שרבים סבורים כי הוא הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר במאה העשרים. השבוע יצא לאור בהוצאת ספרי עליית הגג ספרו האחרון, “צדק כהוגנות – הצגה מחודשת”, בתרגומה של דפי אגם-סגל. הספר מהווה גרסה אחרונה של התיאוריה של רולס, הכוללת גם תשובות למבקרים השונים של תיאוריית הצדק שהחל בניסוחה בשנות החמישים. התיאוריה שראשיתה במאמרים נפרדים הושלמה בספרו “תיאוריה של צדק” בשנת 1971 ובספרים נוספים שכתב. מטרת ההצגה המחודשת על-פי רולס היא “ניסיון לתת במקום אחד ובאופן כולל את ההסבר לצדק כהוגנות כפי שאני רואה זאת היום, והיא מסתמכת על כל עבודותיי הקודמות”.

הגותו של רולס לא זו בלבד שיצרה מהפכה בדיון הפילוסופי הפוליטי אלא השפיעה בתחומים רבים אחרים ובהם משפטים, מדע המדינה וכלכלה. אחת מתרומותיו המשמעותיות של רולס, היא בתחייה ובלגיטימציה שהוא העניק לעצם הדיון הפילוסופי בשאלות מוסריות ופוליטיות בתקופה שבה הוכרזה הפילוסופיה הפוליטית כמתה.

הגרסה העברית כוללת גם פרק מתוך ספרו של הפילוסוף תומס פוגי, “John Rawls his Life and his Theory of Justice”, המשרטט את הביוגרפיה של רולס, אחרית דבר שכתבתי על התפתחות מחשבתו הפוליטית של רולס, דברי העורך יהודה מלצר על תרגום הספר לעברית, וכן מילון מונחים והערות המתרגמת. יש לציין שלפני מספר חודשים הופיע בהוצאת רסלינג תרגום לספר אחר של רולס, “חוק העמים”, העוסק ביישום תיאורית הצדק של רולס מעבר לגבולות המדינה, לתחום הגלובלי.

כותב רולס:

השאלה של הוֹגנוּת מתעוררת כאשר אנשים חופשיים, שאין לאף אחד מהם שום סמכות על האחר, עוסקים בפעילות משותפת ובינם לבין עצמם קובעים… את הכללים המגדירים את הפעילות הזאת ומחליטים על החלוקה הראויה של יתרונות ומַטָלוֹת שבה… פעילות תירָאה בעיני המשתתפים הוגנת אם אף אחד מהם איננו מרגיש כי בכך שהוא משתתף בה הוא – או מישהו מן האחרים – מנוצל, או נאלץ להסכים לתביעות שאין הוא רואה אותן כלגיטימיות. טעות היא לחשוב כי חברה צודקת וטובה חייבת לדאוג לרמת חיים חומרית גבוהה. מה שבני-אדם רוצים היא עבודה שיש בה משמעות, תוך שיתוף-פעולה חופשי עם אחרים… כדי להשיג זאת אין צורך בעושר רב. לאמיתו של דבר, מעֵבר לנקודה מסוימת יש יותר סיכוי שהעושר יהיה מכשול של ממש: הפרעה חסרת-טעם, אם לא פיתוי להתפנקות ולריקנות.

להורדת pdf של אחרית הדבר

כנראה שיעניין אותך גם: