מה חשבתי כשהלכתי אצל הזין המדבר (ועכשיו איך)
מוקדש בתודה ובאהבה לל’, חבר אמת, ששאל אותי: מה חשבת לעצמך.

מה חשבתי לעצמי כשנכנסתי לחשך הקטן עם הזין המדבר.
מה חשבתי, הרי ידעתי ש
כל מה שהוא רוצה ממני זה לזיין לי את הגוף
(ביתר דיוק: ת’כוס)
וכל מה שהוא יכול לעשות בתמורה זה לזיין לי ת’שכל ו
אני הרי רציתי בכלל
פוצימוצי ורוד. אז
מה חשבתי לעצמי כשהלכתי אצל הזין המדבר עם מנגו רקוב ביד אחת
ותיבת נגינה שבורה ביד השנייה, הרי
מראש היה ברור שכל זה יכול להיגמר רק ב
סלטפירות חמוץ עם רסיסי טוטו פלסטיק של בובת בלרינה קטנה וחיגרת
על קפיץ, וסט שיניים מרוסקות. איך יכולתי לחשוב
שחת’כת זין מדבר ישיב לי ת’כתום המתוק לתוך המנגו,
יחזיר לי את המוזיקה לתיבה זה הרי
מופרך מן היסוד. זינים מדברים הם יצורים מוגבלים כלכך, יצורים חדערוציים כלכך,
יודעים רק דבר אחד – לומר
זין! זין! זין! בחשיבות נפוליאונית אדירה – זין! זין! זין! בקול מכונת ירייה מגורה –
זין! זין! זין! פתטי דרמטי ניחר – וטה-טה-טה-טה לגמור על עצמם צרורות אוטומטיים מרוב כמה כמה שהם סקסיים. אז
מה חשבתי כשהלכתי לבקר את הזין המדבר בהיכל הדיסקו הסגול-קונדומי שלו
בטעם אוכמנית לא בשלה. מה חשבתי מה חשבתי והאם אפשר לטעון עכשיו
אי שפיות זמנית, במחילה. אחרת מה אעשה עם עצמי בלילות, מה אתרץ למלאכיות הבתולות ששופטות אותי בגלימה שחורה ופאה ויקטוריאנית ופטיש שני טון של אשמה בחלומותיי? איך לנמק
צעד לא שקול כלכך, צעד בלתי סביר כלכך, צעד אומלל, לא זהיר כלכך,
איך תסבירי את זה ששוב ששוב בלופ נחשי לאינסוף –
שוב בחזקת שוב כפול וואנטאווזנד שוב מצאת את עצמך מתרפקת בכאילו
על הזין המדבר,
מצאת את עצמך נרמסת בממש כמו דובי חיבוקי תחת רסס שפיך לא מבוקר.
הרי לזין המדבר אין אפילו זרת אחת בשבילך כדי ללטף,
הוא כולו שריר תפוס ננסי ונוטף –
פריקאם של שליטה.
לא ראיתי את הזין המדבר כהווייתו, שופטות בתולות!
סירוניות, בנות ים, מלאכיות,
כלבות, זונות, חוות וליליות,
שוטרות ואחיות, אמזונות ונימפות,
בובות מין מתנפחות פותחות רגלים בלחיצת כפתור וקדושות מעונות שחוסמות לעצמן במסקינטייפ-קטיפה אדומה את החור – שמעו-נא כולכן את שוועתי,
לגמו שלוק הגון מכוס הסנגריה והאזינו היטב לטיעוני הסנגוריה –
אני לא לא לא ראיתי
את הזין המדבר כהווייתו. צעקתי כלכך חזק –
תאהב אותי תאהב אותי תאהב אותי תאהב שלא שמעתי ש
הזין מצווה עלי כמו על כוכבת פורנו עם פטמות שפיץ מברזל ודגדגן שפן כסחיסטי משנהב
בעברו השני של המרקע – תתפשטי זונה
ושבי עלי. תיפערי בובה, תיפערי, תני לי כוס לח וחם במיידי,
תהיי מחילה רטובה ות’חפפי. שנייה אחרי שאני מביא בך ת’חפפי, שאנלא יראה תפרצוף המרוח הנשי המסריח שלך מתחתיי, שאנלא יזכר חס וחלילה שגם כוכבות פורנו כמוך
הן בניאדם.
צעקתי כלכך חזק לאב-לאב-לאב, אול איי ניד איז לאב,
הייתי ילדונת פרחים נואשת מזדיינת שלא שמעתי את סירנות האזהרה לא
לא שמעתי את שירת הזין! זין! זין! הגברית, את פצצות המצרר, את הקלצ’ניקובים
משחררים את מטחי הזעם הכבוש שלהם אל תוך הלילה הקר –
לא הבנתי שזה בום מהדהד ומסוכן חשבתי
שהזין המדבר אומר בתמימות מדהימה –
מוואה מוואה מוואה.
כלכך רציתי פוצימוצי ורוד, כלכך רציתי נסיך שינשק לי את הצפרדע בין הרגליים
ואני אהפוך לנסיכתו היחידה, כלכך רציתי שרקמתי על קווי המתאר של הזין
את גבר חלומותיי מפייטים בכסף וזהב.
ומתחת למחלצות האשליה שתפרתי במו ידיי – מתחת לעור הזהב ולעיניי הכסף –
כבר לא זיהיתי את השמוק. כבר לא ראיתי שמה שישם כולה
זה 14 סנטימטרים (או פחות) של קצת מדלדל בשר אנושי זקור ורוטט (לא נסיך,
לא בטיח), רק טיפה’לה בשר שנכנע כמו טאטא’לה לעמודום שלו עצמו –
איום בקושי בגובה עיפרון –
לא ראיתי לא ראיתי, והתמסרתי אליו בעיוורון כמו לביאה עקרה המוטרפת לגור,
לכפיר משלה, לביאה שכלכך כמהה להניק מחלבה, מדבשה,
מדמה, עד שמצאה את עצמה בעל כורחה
מגלמת כוכבת פורנו. תבינו –
פנטזתי שאני מתנה אהבים עם אביר אצילי, עם קינג ארתור – לא פחות, תבינו,
תבינו – פנטזתי תותענכעמון, שלמה המלך, פנטזתי אלביס, בודהה, ג’יימסדין
ובזמן הזה ההוא, הזין, דקר לי בשמה
שושנות איה אווץ’ אח אווה דם.
עד כאן יחסיי וקורותיי עם הזין המדבר ועכשיו
איך לעצור את נהר הדם מזרימתו המשוגעת, איך לסחוט ולייבש את שושנות בין הרגליים
מזליגתן הפרועה, איך אני מפסיקה להיות ממחטת טישו מפוררת שהוא
קינח בה זרע, איך. ועכשיו איך
איך הופכים שוב את חבית אבק השריפה המפוצצת מעל לראשי לשמים שחורים מאוחים,
איך עושים שהמנגו יהיה אלי מותק,
איך לא מפחדים לתת בו בומבה ביס ומאמינים שוב
שלתיבת הנגינה יש עוד אלפי זמירות סוחפות להציע, וביכולתה
ללמד את בלרינת הפלסטיק החיגרת לעשות יופי של פירואט אפילו עם
רגל קצוצה ורפה. ועכשיו איך –
(האיך-איך-איך נתקע לי בחיך – ועכשיו
איך)
איך אני מוצאת אהבה.


