למה אנחנו חרדים כשאנחנו חרדים מאנשים החרדים מ"החרדים"?
ברגעים אלה עושים כמה פעילים של תנועת “הפנתרים השחורים החדשים” מאמץ עליון של גיוס עוד כמה אלפי שקלים עד יום ראשון הקרוב, כדי לעמוד בתקנה הדרקונית המחייבת דוקא רשימות חדשות להפקיד 23,000 ש”ח כדי לרוץ למועצת העיר (
אם הם לא יצליחו (וגם אם הם יצליחו ברגע האחרון) חושפת העובדה המבישה הזו תמונה עגומה ומדהימה: העיר הגדולה בישראל בשטחה ובאוכלוסייתה, העיר הענייה ביותר, העיר שבלבה חומת הפרדה וכיבוש, העיר קשת היום הזו, שהפוליטיקה היומיומית שלה כוללת – לצד פיגועים ופוגרומים, הפקעות ומהומות – גם שאלות מעשיות של רב תרבותיות, חיים בצותא של קהילות, (אי-)שימור עבר יהודי ופלסטיני, זכויות פרט וזכויות מיעוט, שירותים עירוניים קורסים ומפלים (עוד לא מאוחר להצטרף לסיורים של
מה שמבחיל בתהליך הזה הוא לא רק הפניית העורף והפקרת הפעילים המקומיים מצד תנועות ומפלגות כמו חד”ש (מישהו אמר לי שעמדתה הלא מוצהרת של חד”ש היא החרמת הבחירות המוניציפליות בירושלים בגלל כיבוש מזרח העיר. קשה לי להאמין שהאנשים החביבים האלה הם כל כך מטומטמים – הרי לפי הגיון זה צריך להחרים את הבחירות הכלליות בגלל חוק הגולן או הקלפיות בהתנחלויות). מה שמבחיל הוא שהזירה נותרה פנויה למתחזים כ”מתקדמים”, המעמידים את מערכת הבחירות על “חרדי נגד חילוני”, “עיר חרדית או עיר חופשית” (זו – ולא “עיר כבושה או עיר חופשית” – היא סיסמת הבחירות של מרץ!), ומזהירים מפני “התחרדות”.
כדאי להזכיר – המלה “חרדים” הפכה, בירושלמית חילונית, לכינוי של כלל הזרמים הדתיים. יתר על כן, שום שינוי בסטטוס-קוו בין דתיים לחילוניים לא נרשם, עמד, או עומד על סדר היום הציבורי מזה זמן רב. “התחרדות” הוא תהליך סוציולוגי ודמוגרפי שראוי לדיון, אבל ההפחדה מפניו – הדמוניזציה שלו! – היא, כמובן, גזענית לעילא (כמו של “סכנות דמוגרפיות” בכלל, מפרעה הרשע ועד רפאל איתן הרשע). הדתיים אינם “אשמים” – לא בריבוי הטבעי שלהם ולא בהשלכותיו על האיכלוס העירוני, ו”התחרדות” היא קטגוריה שבטית ריקה מתוכן, ולא קטגוריה פוליטית.
וגם “חילוני” לא… “חרדים” מול “חילונים” הוא כאמור עימות שבטי, לא פוליטי, ו”חילוני” הוא בעצם “לבנבן משלנו”, גם כשהוא ימני ולאומן קיצוני (כמו המועמד ה”חילוני”). מה, חילונית כמו שולמית אלוני, שהקשריה הפוליטיים הם ליברליזם, נאורות, זכויות אדם? חילוני כמו יוסף לפיד, ששורשיה הטפת שנאה חשוכה ונבערת לכל “אחר”? חילוני כמו אולמרט (ראש עיר גרוע מכל “חרדי”), שתמורת מעטפותיו של נציג הימין היהודי הקיצוני אישר התיישבות יהודית בהר הזיתים, בשייח ג`ראח, בסילואן, ברובע המוסלמי (ואת זה, משום מה, לא תקראו בעיתונים, העסוקים ב”שחיתות”)?
אפשר היה לקוות למועמד/ת ותנועה הגונים, שיגזרו, מעקרונות דמוקרטיים והשקפת עולם ערכית ומוסרית, הצעות מעשיות לפוליטיקה של ירושלים, על הצורך הסבוך והמאתגר של איזון בין זכויות הפרט וזכויות חברתיות, קיבוציות, קהילתיות, דתיות, לאומיות. במקום זה אם האלטרנטיבה הפנתרית תכשל – אנחנו מקבלים “שמאל” תל אביבי נרפה ועקר, ותעמולת מרץ שהפרספקטיבה הלא-פוליטית היחידה שלה היא הסתה פרועה נגד הריבוי הטבעי של בני השבט השני. וזה באמת מחריד.


