מה צריך ללמוד סגן הממונה
בימים האחרונים סגן הממונה על השכר באוצר מגלה פעילות ענפה בנושא שכרם של עובדים. בשני מקרים הקשורים לשכרם של עובדי רשתות השיווק ועובדי ניקיון הוא הביע את חוות דעתו, הבלתי מלומדת, שאין להרחיב את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לגופים הרלוונטיים מהסיבה שזה יעלה את עלות ההעסקה של העובדים, ממש אסון.
ממה נובעת דאגתו של זה לרווחתם של מעסיקים, כנראה מהתפיסה ששכרם של עובדים צריך להיקבע על ידי השוק. כיון שעובדים אלו מוכנים לעבוד בשכר נמוך סימן שכך צריך להיות והסכם קיבוצי, ועוד הסכם קיבוצי מורחב, מעוות את המנגנון הפלאי של השוק שהוא כידוע המנגנון היעיל ביותר הקיים מאז ומעולם ושעל פיו ניצול עובדים נחשב כמעט למעלה טובה.
אלא שהנ”ל החבר במסדר כלכלני השוק אינו יודע כנראה שנתגלו סדקים בעולם האידיאלי בו הוא חי עולם שמה לעשות הוא וירטואלי. רציתי להפנות אותו לשני כלכלנים שעוסקים בנושא זה בשנים האחרונות האחד, ברוס קאופמן, כתב מאמר שנקרא “The Impossibility of Perfectly Competitive Labor Market” במאמר הוא משתמש בתיאוריה המוסדית בכלכלה המדברת על עלויות העסקה (בשנה זו אחד מזוכה פרס נובל בכלכלה, ווילאמסון פיתח ושכלל את התיאוריה הזו), כאשר העלות אפס, כפי שמניח המודל הנאו-קלאסי, אזי כולם יהיו מועסקים עצמאית ולא יתכנו יחסי העסקה בארגונים. לעומת זאת כאשר עלות העסקה היא חיובית חוזה העסקה אינם מושלמים גם הם ועקומת הביקוש של המעסיק לא תתנהג כמו שמניחה התיאוריה. מזה הוא מסיק ששכר נקבע תמיד, לא על ידי השוק, אלא על ידי אמצעים אדמיניסטרטיביים ומשא ומתן. קאופמן פרסם עוד מאמרים בנושא האחד נוגע ישירות לעקומות ההיצע והביקוש: The Non-Existence of the Labor Demand/Supply Diagram and other Theorems of Institutional Economics. אותו כותב גם פרסם מאמר ארוך וממצה על שכר מינימום והויכוח התיאורטי בנושא כאשר הוא כמובן תומך ומציג טיעונים תיאורטיים בזכות שכר המינימום.
כלכלן אחר גיימס גלבריית’ בספרו: “The Predator State” טוען שכלכלת השוק היא מיתוס שעבר לגיטימציה והפנמה ומאפשר למדינה לחלק להון את הטוב המיוצר על ידי החברה באצטלה של דאגה לרווחת הכלל. הכותב מחזיר לדיון נושאים שנראה שאין צורך בהם כמו תכנון וסטנדרטים. באחרון הוא קובע ששכר והתפלגות ההכנסות הם תוצאה של החלטה חברתית ולא תוצר של השוק. החברה צריכה להחליט איזה התפלגות הכנסות היא רוצה ובכך לקבוע גם לאיזה כיון הטכנולוגיה תתפתח. סטנדרטים שוויוניים, שמובילים לחברה צודקת יותר, מקדמים את האפקטיביות של שינויים טכנולוגיים כך שאין תחלופה בין יעילות להוגנות.
כנראה שמה שכתבתי פה יהיה נשגב מבינתם של סגנים ויועצים באוצר, אבל לפחות הקוראות והקוראים צריכים לדעת שלמניעת שכר הוגן מעובדים במשק אין דבר וחצי דבר עם כלכלה נכונה ובטח לא חברה טובה.


