• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לדאוג לדורות הבאים

לרגל הזרמת הגז ממאגר תמר מסמן אמנון פורטוגלי – שהיה הראשון להעלות את בעיית תמלוגי הגז למדינה וסכנת המחלה ההולנדית בהעוקץ לפני כשלוש שנים – התפתחויות חדשות, הישגים ואתגרים שעדיין עומדים בפנינו
אמנון פורטוגלי

בתחילת החודש החלה אספקת הגז משדה תמר. זה הישג הנדסי אדיר של שותפויות הגז בתמר, ובעיקר של נובל אנרג’י, שהצליחו להביא לאספקת הגז מהשדה, לחיבור של חמש בארות תת-ימיות הנמצאות יותר מ-1,500 מטר מתחת לפני הים, לצינור תת-ימי באורך של יותר מ-150 ק”מ, ולבנות פלטפורמת איסוף ענקית מול חופי אשקלון, והכל בתוך ארבע שנים מגילוי הגז. התפוקה הראשונית של גז טבעי מהשדה הינה כ-300 מיליון רגל מעוקב גז טבעי ליום, וצפוייה לעלות לכ-700 מיליון רגל מעוקב ליום במהלך השנה. התפוקה המירבית של כל באר נאמדת ב-200 עד 250 מיליון רגל מעוקב גז טבעי ליום והשדה צפוי להפיק כמיליארד רגל מעוקב גז טבעי (מיליון יחידות טרמיות) ליום בשיא הביקוש ברבעון השלישי.

הנתונים מהשדה על בסיס רזרבות מוכחות (Proven Reserves) בלבד, הם מרשימים. סך ההכנסות הצפויות משדה תמר במהלך 22 השנים הבאות נאמדות ביותר מ-50 מיליארד דולר. סך הכנסות הממשלה מהשדה נאמדות בכ-22 מיליארד דולר על פי החלוקה הבאה: מתמלוגים 5.5 מיליארד דולר, מהיטל ששינסקי כ-11.6 מיליארד דולר, וממס הכנסה כ-4.9 מיליארד דולר (הנתונים לקוחים מתוך דוחות דלק קידוחים לשנת 2012 בהתאמות הנדרשות). אם נוסיף גם את ההערכות על בסיס הרזרבות הצפויות (Probable Reserves), במהלך 15 השנים מ-2027 ועד 2041, נקבל שסך ההכנסות מהשדה יגיעו לכ-76 מיליארד דולר. סך הכנסות הממשלה מהשדה יגיעו לכן לכ-36 מיליארד דולר על פי החלוקה הבאה: מתמלוגים 8.3 מיליארד דולר, מהיטל ששינסקי כ-20 מיליארד דולר וממס הכנסה כ-7.5 מיליארד דולר.

מאגר תמר - הישג הנדסי אדיר. מתוך סרטון באתר קבוצת דלק
מאגר תמר – הישג הנדסי אדיר (מתוך סרטון באתר קבוצת דלק)

אם המלצות ועדת ששינסקי לא היו מתקבלות, הרי שהכנסות הממשלה מהגז הטבעי בתמר, על בסיס הרזרבות המוכחות בלבד, היו מסתכמות בכ-6.5 עד 9 מיליארד דולר בלבד – מתמלוגים כ-5.5 מיליארד דולר וממס הכנסה כ-1 עד 3.5 מיליארד דולר לפי היצירתיות של מומחי המס של שותפויות הגז, והנחישות של רשויות המס לגבות. ועדת ששינסקי הוסיפה להכנסות הממשלה שני מקורות. הראשון, עליו כולם מדברים, מההיטל על רווחי היתר בערך של כ-10 מיליארד דולר (לאחר ניכוי תוספת המס שהיתה מתקבלת ללא ההיטל). השני, מביטול ניכוי האזילה (ניכוי ממס בגלל ירידת כמות הגז באתר עקב הפקתו), שהביא להכנסה נוספת הנאמדת בכ-1.5 עד 4 מיליארד דולר.

כאן המקום לציין מספר אנשים וגופים שבזכותם התממש הגידול בהכנסות המדינה: שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ שהקים וגיבה את ועדת ששינסקי, וכפי שכתב שוקי אורן, החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, “הוא האדם היחיד שגרם לכך שישראל תקבל תמלוגים ראויים מהגז”, פרופ’ איתן ששינסקי וחברי ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקלית בתחום משאבי הנפט והגז בישראל, שהמליצו לבטל את ניכוי האזילה ולהטיל היטל על רווחי היתר מהגז, ומאות ואלפי האזרחים שפעלו במסגרת פורום פעולה אזרחית בראשות הרב מיכאל מלכיאור, להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי. הפורום נתן תמיכה ורוח גבית לועדת ששינסקי, וכדברי פרופ‘ איתן ששינסקי, במכתב תודה לרב מיכאל מלכיאור ולפעילי פורום פעולה אזרחית “הפורום סחף עמו אלפי מתנדבים, והיה הגוף הבולט בין עמותות וארגונים אחרים שהביאו לתמיכה הגורפת של הציבור בחלוקה צודקת של משאבי הטבע של המדינה… אין לי ספק שפעילות הפורום ועמידתו הבלתי מתפשרת היו תרומה משמעותית לאימוץ מסקנות הוועדה שבראשה עמדתי”.

ההשלכות של גילוי מאגרי הגז בישראל, ובכלל זה הסיכונים מגילוי זה כגון “המחלה ההולנדית” והצורך בהגדלת הכנסות הממשלה, עלו לראשונה על סדר היום הציבורי במאמר שפרסמתי כאן לפני למעלה משלוש שנים, “הצורך במדיניות אנרגיה חכמה – איך להימנע מ’המחלה ההולנדית'” ולאחר מכן במאמר נוסף שפרסמתי במאי 2010 ב”דה-מרקר” תחת הכותרת “יש לגבות 80% מס על הרווחים בקידוחי הגז” שהביא להקמתו של פורום פעולה אזרחית. ד”ר יצחק ספורטא ואנוכי היינו ממייסדי וממובילי הפורום.

הסיפור טרם נגמר ויש עוד הרבה מקום לפעולה. בין השאר, לפי הדוחות של דלק קידוחים שצוינו לעיל, נראה שתמלוגי העל ששותפויות הגז (דלק קידוחים, אבנר, וכו’) משלמות לשותפים הכללים (דלק אנרגיה ואחרים) מוכרים כהוצאה לצרכי מס. אם זה אכן המצב, ניתן יהיה להגדיל את הכנסות הממשלה במאות-מיליוני דולרים נוספים אם תמלוגי העל האלו לא יוכרו כהוצאה לצרכי מס.

יש סכנה מוחשית למחלה ההולנדית ויש לפעול במהירות ובנחישות כדי למנוע אותה. גם בנק ישראל ער לבעיה זו. הקמת קרן יעודית שאליה ינותבו רוב הכנסות הממשלה מהגז, בעיקר כספי ההיטל והתמלוגים, הינה הדרך הנכונה לנטרול סכנה זו. אבל הממשלה הקודמת פעלה בניגוד לכך. עידן לנדו היטיב לתאר זאת במאמרו מספטמבר 2012, “הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון“.

כמו כן, קיימת השאלה של יצוא הגז מישראל. מעבר לשדה תמר שהיקף עתודות הגז המוכחות בו נאמדות כיום בכ-10 טריליון רגל מעוקב (כ-10 מיליארד יחידות טרמיות), בשווי של כ-50 מיליארד דולר, קיים מאגר לווייתן, שהיקף עתודות הגז בו נאמדות כיום בכ-18 טריליון רגל מעוקב בשווי של כ-100 מיליארד דולר. במונחים מטריים מדובר על כ-800 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי. הצריכה בישראל בשנים הקרובות עשוייה להגיע לכ-15 עד 20 מיליוני מטר מעוקב לשנה, כך שעתודות הגז בתמר ובלוויתן יספיקו לכ-40 עד 50 שנות צריכה בישראל.

לאור תגליות הגז הגדולות הללו והשפעתן על עתיד החברה בישראל, מינו באוקטובר 2011 ראש הממשלה ושר האנרגיה את הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. מנכ”ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח, מונה ליו”ר הועדה. ועדת צמח בחנה את הנושא תוך התמקדות ביצוא הגז מישראל, בכמויות הגז שניתן לייצא, ובמספר השנים שיש לספק גז לציבור הישראלי. הועדה המליצה לממשלה להבטיח עתודות גז שיספיקו לתקופה של 15 עד 25 שנים, כך שניתן יהיה לייצא למעלה ממחצית עתודות הגז. שיעור זה ילך ויגדל ככל שיתגלו עתודות נוספות.

גופים רבים יצאו נגד המלצות אלו וביניהם המכון הישראלי לתכנון כלכלי, ואת ‘אדם טבע ודין’. שני הצדדים למחלוקת רואים בגז טבעי משאב טבע ייחודי שצריך לשמר אותו לצריכה פנימית. נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים הן להערכתי: היקף עתודות הגז בישראל, צריכת הגז השנתית הצפויה בשנים הבאות, והיקף עתודות הגז שצריך לשמר לצריכה המקומית. אלא שהתנאים משתנים מול עינינו, וגישה הרואה בגז משאב טבע ייחודי, שייתכן והיתה נכונה בעבר, אינה נכונה עתה. כיום הגז הטבעי הופך לקומודיטי, לסחורה כמו נפט וכמו אשלג. סחורה שתהיה לה מחיר בסיסי בכל יום, כמו חבית נפט, ושתהיה סחירה וניתנת להשגה בכל רגע וכמעט בכל מקום. התמונה כמובן אינה חד-ממדית ואינה ברורה לחלוטין, וחשוב להכיר את ההתפתחויות האחרונות בשוק הגז הבינלאומי שיכולות להפוך את תמונת המצב הנוכחי על פיה.

ההתפתחות הראשונה שצריך לתת עליה את הדעת היא פיתוח טכנולוגית קידוח אופקי ופיתוח טכנולוגית פרקינג. השילוב של טכנולוגיות אלו מאפשר הפקת גז ונפט ממקורות שנחשבו מבחינות טכנית וכלכלית כבלתי אפשריים עד לפני שנים מועטות. התוצאה של הפקת גז בטכנולוגיות אלו היא הצפת השוק בארה”ב בכמויות גז עצומות, לירידה דרסטית במחירו ולהפיכת ארה”ב למדינה המייצאת גז טבעי.

ההתפתחות השנייה היא גילויים, בשנים האחרונות, של מאגרי גז טבעי בהיקף עצום בעולם. לדוגמה, במוזמביק התגלו מאגרי גז בהיקף של מאות-טריליוני רגל מעוקב. הרוב המכריע של הגז ממוזמביק מיועד ליצוא לשווקים בהודו ובסין בצורת גז טבעי נוזלי (LNG) בתוך שנים ספורות.

ההתפתחות השלישית בתחום הגז הטבעי היא חתימת הסכם למכירה ולרכישה (SPA) של גז טבעי נוזלי מארה”ב על ידי חברת האנרגיה הבריטית סנטריקה. ההסכם הינו לתקופה של 20 שנים עם אופציה להארכה לעשר שנים נוספות, במסגרתו תרכוש החברה הבריטית גז בהיקף של 91.25 מיליון יחידות טרמיות לשנה. תנאי החוזה חדשניים ולפיו מחיר הגז צמוד למחיר הגז במסוף הנרי בארה”ב (Henry Hub), ובכך הוא שונה מרוב חוזי הגז שהיו נהוגים עד עתה, שהיו צמודים למחירי הנפט. על פי חוזה זה הגז הוא סחורה שמחירה נקבע בשוק החופשי.

ההסכם הוא לאספקת גז טבעי נוזלי במחיר על האוניה FOB שהוא 115% ממחיר מסוף הנרי ובתוספת של 3 דולר ליחידה טרמית המשקף את עלות ההנזלה של הגז, ההובלה, ועלויות אחרות. לפי הסכם זה, עלות הגז האמריקאי בבריטניה, לאחר הוספת עלויות ההובלה והגיזוז (חימום הנוזל חזרה לגז), תהיה בסביבות 9 דולר ליחידה טרמית, מחיר הנמוך מהמחיר שחברות בריטיות משלמות כיום לגז מנורבגיה, מקטאר וממקורות אחרים.

ההתפתחות הרביעית שיהיו לה השלכות מהותיות על השימוש בגז טבעי היא הפיתוח של תאים סולריים מודרניים המשולב עם ירידה במחירם. התפתחות זו, שצפויה להימשך בשנים הבאות, עשויה להביא לכך שחשמל סולרי יתחרה בחשמל מיצור קונבנציונלי, כולל מגז טבעי.

עוד לא דיברתי על מאגר אפרודיטה בקפריסין בו התגלו כ-6-9 טריליון רגל מעוקב גז, הרבה מעבר לצריכה האפשרית של קפריסין בעשרות השנים הבאות. אזכיר שגודלה של הכלכלה של קפריסין הוא כעשירית מזו של ישראל. להפקת גז משדה אפרודיטה יכולות להיות השפעות מהותיות על יצוא הגז מישראל. קפריסין חייבת לייצא את הגז שמצאה, והדרך הסבירה לכך היא בניית מפעל הנזלה ומכירת הגז לאירופה בצורה נוזלית. זה פותח אפשרות מעניינת לשותפים בשדה לווייתן שיוכלו להשתתף בהקמת מפעל ההנזלה בקפריסין ו/או להתחבר אליו ולייצא את הגז מלוויתן דרך קפריסין.

ייתכן מאוד שאנו עומדים בפני תקופה של ירידה במחירי הגז הטבעי. אם הנחה זו נכונה, עדיף לייצא ולמכור את הגז מלווייתן מוקדם כל האפשר, ולשמור את ההכנסות שהממשלה תקבל בקרן יעודית דוגמת הקרן הנורבגית. כדאי להזכיר אפשרות נוספת של יצוא גז מישראל לירדן. ירדן נפגעה קשות, הרבה יותר מישראל, מעצירת הגז המצרי. אספקת גז סדירה מישראל לירדן ברמות המחירים שנחתמו עם חברות ישראליות, יש בה יתרונות רבים גם לשותפויות הגז וגם למדינה.

* * *

גילוי הגז הטבעי בחופי ישראל הינו ברכה גדולה. חשוב שלא נהפוך אותה לקללה. בכל מקום בעולם, חוץ מאשר בנורבגיה, הגיאות הכלכלית שבאה בעקבות גילוי גז או נפט הביאה לשיטפון של כסף שניפח את שער המטבע, הביא לעליית מחירים ולהרס היצוא, לאובדן מקומות עבודה טובים, לאבטלה גואה ולגידול באי-השוויון. זו תופעה הידועה בשם ה”מחלה ההולנדית”, לאור הנסיון הקשה של הולנד שבה התגלה גז בשנות ה -1970. נורבגיה מנעה את ה”מחלה ההולנדית” בכך שהקפידה שמרבית הרווחים מהנפט בים הצפוני יגיעו לנורווגים, ולא לחברות הנפט הפרטיות. הממשלה מפקידה 96% מכספים אלו בקרן הון לאומית (Sovereign wealth fund). כספים אלו אינם מושקעים בנורבגיה אלא רק בחו”ל. אפשר יהיה להשקיע כספים אלו בנורבגיה רק אחרי שהנפט יאזל. כך נמנעה המלכודת האינפלציונית שפגעה במדינות עתירות אנרגיה רבות. בניגוד לנורבגיה, בריטניה תחת תאצ’ר השתמשה ברוב כספי הנפט להפחתות מס לעשירים ולהגדלת רווחים של חברות פרטיות, במקביל לקיצוצים בהטבות עבודה ו”יצור” אבטלה למיליוני אנשים. ישראל החליטה להקים קרן יעודית דוגמת הקרן הלאומית הנורבגית. חשוב שהחלטה זו לא תתמסמס.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, המכללה החברתית כלכלית

כנראה שיעניין אותך גם: