• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

איך אומרים הומופוביה ברוסית

בשורה התחתונה, אסור להיות היום הומו או לסבית מחוץ לארון ברוסיה, ומי שיעזו – צפויים להיענש. בקרב קהילת הלהט”ב דוברי הרוסית בארץ יש תחושה של שותפות גורל, לצד חשש מהשפעותיו העמוקות של השיח ההומופובי מבית
נדיה אייזנר

לבעיית ההומופוביה ברוסיה, שבתקופה האחרונה קיבלה תפנית מדאיגה בדמות חוקים פדרליים הומופוביים, יש היסטוריה ארוכה ואפלה. בשנים הראשונות אחרי המהפכה הקומוניסטית בוטל החוק מתקופת הצאר האוסר על הומוסקסואליות, במסגרת הרוח הכללית של החופש המיני והמתירנות – אך בתקופת סטאלין חזר החוק ביתר שאת, ובשנות ה-60 וה-70 בברה”מ הומואים נכלאו ואושפזו בכפייה. במחקריו על הומוסקסואליות והומופוביה, טוען הסוציולוג איגור קון כי מדובר בחלק מהתפיסה הקסנופובית והאנטי-ליברלית של החברה הרוסית, ובנוסף באסוציאציות מחרידות מהעולם הפלילי שמעורר הנושא אצל הרוסי הממוצע. לאחרונה נוסף לכך גם פן דתי-נוצרי, למרות שרק כ-30% מהרוסים מגדירים את עצמם דתיים. התחזקות הכנסייה והקשר ההדוק שלה עם המשטר של פוטין, שהוא משטר אנטי-דמוקרטי ואנטי-ליברלי ביסודו, העצימו את ההומופוביה בחברה ובפוליטיקה, כביכול בשם “ערכי המשפחה הנוצריים”. אך יותר מכל, מדובר בכלי פוליטי לכל דבר. המשטר של פוטין היה זקוק לדמות האויב – והוא מצא אותה בקלות. יותר מ-70% מהרוסים, לפי הסקרים, לא רואים בהומוסקסואליות נטייה מינית נורמטיבית, כי אם מחלה או פריצות. העם של פוטין עומד מאחוריו בנושא זה.

מתוך האתר <a href="http://putinarainbow.com/">putinarainbow.com</a>
מתוך האתר putinarainbow.com

רוסיה היא לא המדינה היחידה בעולם שיש בה הומופוביה. אבל אפילו לפני שהתקבלה החקיקה האחרונה, המפלה הומואים ולסביות לרעה באופן רשמי, המצב ברוסיה היה שונה מאשר במדינות אחרות במערב ואף במזרח אירופה. ב-2008, מושל המחוז טמבוב אולג ביטין הסית בפומבי לאלימות נגד הומואים. כשארגון זכויות הלהט”ב פנה למשטרה, סירבו שם לרשום את התלונה או לפתוח בחקירה נגד המושל משום ש”הומואים הם לא מגזר”, לכן לא ניתן להאשים מישהו בהסתה נגדם. זו רק דוגמה אחת שממחישה את המצב של קהילת הלהט”ב ברוסיה, עוד לפני ההידרדרות בזמן האחרון. במערב אנשים עשויים להתווכח עד זוב דם על נישואים חד-מיניים או על סוגיות של אימוץ, אך אף אחד לא מעלה בדעתו לערער על הזכות של ההומואים והלסביות להפגין, להתאחד בארגונים, לנסות להריץ מועמדים לפרלמנט וכדומה. לרוב, כל ניסיון להסית לאלימות כלפי להט”ב ייתקל בתגובה ציבורית קשה ובסנקציות שונות. אך ברוסיה המצב הוא שונה בתכלית.

הומופוביה ברוסיה אינה כאמור רק תופעה ציבורית מכוערת – מדובר במגמה אידיאולוגית שמקדם הממשל של פוטין. זה התחיל מחוקים מוניציפליים בחלק מהערים, שאסרו על כל ביטוי פומבי של הומוסקסואליות, או בעגה ההומופובית “תעמולה הומוסקסואלית”. כעת נחקקו חוקים פדרליים שאוסרים על יציאה פומבית מהארון, על אימוץ של ילדים על ידי זוגות חד-מיניים ועל “פגיעה ברגשות הדתיים”. למעשה, מדובר בחוקים המגבילים את חופש הדיבור ואוסרים להתבטא באופן פומבי בעד זכויות הומואים ולסביות. משמעותם הינה איסור גורף על פרסום והפצה של חומר המקדם שוויון זכויות לקהילת הלהט”ב, איסור על הקמת קבוצות תמיכה לנוער להט”ב ועוד. בשורה התחתונה, אסור להיות היום הומו או לסבית מחוץ לארון ברוסיה, ומי שיעזו – צפויים להיענש. הקהילה יצאה להפגנות נגד החוקים, שבמהלכם הוכו ונעצרו עשרות להט”בים על ידי ההמון ועל ידי המשטרה. בנוסף, בשבועות האחרונות התפרסמו ברשת מקרים מזעזעים של התעללות קבוצות ניאו-נאציות בנערים הומואים. המשטרה נמנעת מלפעול נגד תופעות כאלה, כך שלא רק שאסור להיות הומו מחוץ לארון ברוסיה – זה גם מאוד מסוכן.

יש לציין שפוטין לא צפה את חומרת התגובה של המערב, שמתחיל להתעורר ולהפעיל לחץ על רוסיה במקומות רגישים – כגון אולימפיאדת החורף בסוצ’י שצפויה להתקיים ב-2014. יש אולי סיכוי לגרום לשינוי כלשהו במצב, משום שרוסיה תלויה במערב ופוטין בהחלט מבין זאת. עד לפני כמה שבועות הייתה הרגשה שבישראל לא מודעים מספיק למתרחש, וגם דוברי רוסית שאין להם קשר ישיר לקהילת להט”ב גילו אדישות רבה לכל הסיפור. אמנם בשבועות האחרונים הנושא מדובר יותר, ואף מתקיימות הפגנות במקומות שונים בעולם – שלשום התקיימו הפגנות כאלה בלונדון ואצלנו בתל אביב – אך עדיין לכולם נדמה שמדובר בצרות רחוקות שקורות אי שם.

הבעיה היא שבארץ איננו מנותקים מהמתרחש ברוסיה. אוכלוסייה דוברת רוסית, המונה כמיליון איש, נמצאת באינטראקציה חברתית בלתי פוסקת עם אזרחי רוסיה, בעיקר דרך הרשתות החברתיות ופורטל הבלוגים הגדול (“לייף ג’ורנל”). אם לשפוט לפי הדיונים ברשתות ובבלוגים, השיח אודות הומוסקסואליות מתנהל בהתאם לקודים ההומופוביים של רוסיה העכשווית, גם אצלנו, בין דוברי רוסית בארץ – לדוגמה, אחרי הרצח בברנוער קראנו לא מעט התבטאויות על כך ש”מה זה המקום הזה! לימדו שם קטינים להיות הומואים”. זוכרים את ההתבטאות האומללה של הח”כית לשעבר, אנסטסיה מיכאלי, שגרמה בזמנה לתגובות חריפות בתקשורת ובציבור הישראלי? יש לציין שבערוץ 9 היא זכתה בעיקר לפירגון, והמנחה אף הוסיף שמן למדורה והשווה הומואים לזואופילים (דקה 9:00. לא ייאמן שזה אכן שודר בישראל, שנת 2012).

הפגנה מול שגרירות רוסיה, 10.08.13. צילום: ילנה גולדנברג
הפגנה מול שגרירות רוסיה בתל אביב, 10.08.13. צילום: ילנה גולדנברג

דוברי עברית לא מבינים שמיכאלי רק השמיעה את קולם של בוחריה. בת ים, כרמיאל ואשדוד מושפעים מאותם המסרים שעוברים דרך המדיה, כמו מוסקבה וסנט פטרסבורג. השאלה כיצד תשפיע העובדה הזאת על מצבה של קהילת הלהט”ב בארץ, בפרט על חבריה דוברי רוסית, היא שאלה שחשוב לתת עליה את הדעת. קהילה זו נעה לרוב על ציר כלשהו שבין הקבלה והפתיחות היחסית שהיא חווה בחוץ לחוסר הקבלה בבית. המצב במרכז הארץ יותר טוב מאשר בפריפריה ובריכוזים גדולים של עולים, אבל כל חברי הקהילה ששוחחתי איתם לאחרונה מודאגים מאוד מהמתרחש ברוסיה. מעבר לדאגה הטבעית לחברים שמתגוררים שם, ישנה גם תחושה של שותפות גורל ושל חשש מהשפעות עמוקות על השיח בקרב דוברי הרוסית בישראל.

כנראה שיעניין אותך גם: