שום דבר לא ייצא מהוועדה הנוכחית למלחמה בעוני
אור קשתי מדווח ב”הארץ” בסוף השבוע כי הוועדה למלחמה בעוני, שהקים שר הרווחה מאיר כהן, סירבה להצעתו של פרופ’ יונה רוזנפלד להזמין אנשים הנמצאים מתחת לקו העוני לשאת את דבריהם בפניה. לעומת זאת, הוועדה הזמינה ברצון את תאגיד הייעוץ הבינלאומי “מקינזי” ללוות את עבודת הוועדה. הסיכוי שייצא משהו טוב מהוועדה הזו היה מלכתחילה קטן מאד, עתה צריך להשגיח שייצאו ממנה כמה שפחות דברים רעים ולקוות שמסקנותיה יצטרפו אחר כבוד להר הדו”חות האחרים המעלים אבק במרתפי משרדי הממשלה.

שר הרווחה מאיר כהן מתגלה לצערי כאחת האכזבות הגדולות ביותר בממשלה הזו, בקטגוריה זו יש לו קרב צמוד עם מנהיג מפלגתו יאיר לפיד. להיות ראש עיר מזרחי מדימונה אינו תנאי הכרחי וודאי לא תנאי מספיק לקידום סדר יום חברתי כאשר אתה מוצא את עצמך בעמדת כוח פוליטית. בהקשר זה מן הראוי גם להזכיר בין היתר את תרומתו של השר ושאר חבר מפלגתו להרחבת העוני בקרב עובדים ועובדות בישראל, בהצבעתם נגד הצעת חוק להעסקה ישירה של מאות-אלפי עובדי קבלן. גם ראש הוועדה אלי אללוף אינו חסיד גדול של זכויות עובדים: בתקופת כהונתו כיושב ראש קרן רש”י, ניהל ראש הוועדה למאבק בעוני מאבק נחוש וברוטלי נגד זכותם של עובדי הקרן להקים ארגון עובדים ואילו ראשי עמותה השייכת לקרן פיטרו את ראשי ההתארגנות.
נחזור למקינזי. להזמין את חברת מקינזי לתת עצות בענייני עוני זה כמו להזמין משפחת עופר לתת עצות בענייני שימור איכות הסביבה. לפני מספר חודשים כתבתי כאן על Duff McDonald, שערך במשך ארבע וחצי שנים מחקר מעמיק על התאגיד, מחקר שיצא לאור בספר “The Firm: The Story of McKinsey and Its Secret Influence of American Business”. מקדונלד כתב לאחרונה מאמר ב-New York Observer תחת הכותרת: “The CEO Factory”, הדן בתרומתו של תאגיד המופת הזה להשחתתה של החברה האמריקאית. על פי מקדונלד, עבודה במקינזי הפכה להיות מקפצה למינוי לתפקיד נשיא תאגיד אמריקאי זה או אחר. בשנת 2011 יותר מ-150 מבוגרי החברה הפכו להיות נשיאים של תאגידים שסך מכירותיהם השנתיות עולה על מיליארד דולר. הסיכוי של מישהו שעבד בחברה להפוך לנשיא תאגיד הוא הסיכוי הגבוה ביותר מכל דבר אחר בעולם. המינויים האחרונים של יועצי מקינזי כוללים תאגידים כ-Avon ו-Vodafone.
חמש שנים לאחר המשבר הפיננסי העולמי מקדונלד מזכיר את אוליבר ג’נקין, שהיה אחראי בחברת מקינזי על חטיבת הבנקים באותה עת. הייעוץ הלא מוצלח במיוחד שלו לבנקים באותה תקופה רק סייע לו להתמנות שנה לאחר פרוץ המשבר להתמנות לראש החטיבה האסטרטגית הגלובלית של חברת ויזה. בקיצור לדעת מקדונלד, תאגיד הייעוץ גלובלי הזה הוא בסך הכל תאגיד כלכלי בעל אתיקה ומומחיות לא גדולים יותר מאלו של שאר המוסדות המושחתים והציניים שאחראים לאסון הכלכלי והחברתי שהחל לפני חמש שנים.
אולם זה לא מונע מאנשי משרד הרווחה הפרובינציאליים שאינם סבורים שהם יכולים ללמוד משהו מהעניים קורבנות מדיניות הממשלה, להתפאר בכך שהתאגיד הבעייתי הזה המתמחה ביצירת אוליגרכיות פרש עליהם את חסותו.


