• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כשלון מהפכת השוק במערכת החינוך השבדית

בתחילת שנות התשעים החליטה ממשלת הימין-מרכז השבדית לחולל מהפכה במערכת החינוך, להפוך את שירותי החינוך למוצר נוסף הנתון לכוחות השוק. עתה הם מנסים לשקם את ההריסות
יוסי דהאן

מחר יתקיימו בחירות בשבדיה, ואחת הסוגיות המרכזיות בבחירות הללו היא מצבה של מערכת החינוך השבדית.

כולם רוצים רפורמות במערכת החינוך. הישגי התלמידים נמוכים, בתי הספר מנוהלים רע והמורים גרועים. כך חושבים בישראל ובמדינות רבות אחרות, כולל שבדיה. אולם בשבדיה החליטו לעשות מעשה. בתחילת שנות התשעים, אימצו השבדים את רעיונותיו של הכלכלן הימני מילטון פרידמן, שטען שהמדינה – שהיא גוף בלתי יעיל המנוהל על ידי בעלי אינטרסים – לא צריכה להיות הגוף שמספק שירותי חינוך, ויש להעביר את אספקת שירותי החינוך לגופים פרטיים. כמו כן, יש לאפשר להורים בחירה בין בתי ספר פרטיים שונים; בתי ספר פרטיים שיזכו במימון ציבורי, שבז’רגון החינוכי מכונים charter schools, או בעברית – בתי ספר בזיכיון.

בתי ספר הללו יכולים להיות בתי ספר שמטרתם רווח כלכלי או מטרה אחרת. בשבדיה, מספר הילדים ההולכים לבתי ספר המנוהלים למטרות רווח גדול יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. הרעיון מאחורי מדיניות הבחירה בחינוך, כמו בתחומים אחרים בשוק הכלכלי, הוא שלספקי השירות, בתי הספר, יהיו תמריצים כלכליים לספק חינוך איכותי על מנת למשוך תלמידים רבים וטובים יותר. כך הגיון השוק וכללי התחרות ישפרו את רמת החינוך ושוק חינוך חופשי יחליף את המדינה הצנטרליסטית, הביורוקרטית המדכאת.

בתחילה היתה התפעלות עצומה מהמהפכה החינוכית השבדית, ובשנים הראשונות באמת חל שיפור בציוני התלמידים. אולם בעשור האחרון התוצאות של מהפכת החינוך הכלכלית הזו שהובילה ממשלת הימין-מרכז השבדית הן עגומות ביותר. הישגי התלמידים השבדים במבחנים הבינלאומיים התדרדרו באופן דרמטי. חוקרים שחקרו את מערכת החינוך השבדית מצביעים על רפורמות השוק כגורם מרכזי להתדרדרות הזו. בין היתר, התברר שהדיווח של בתי הספר על הישגי תלמידים היו מוטים כלפי מעלה על מנת ליצור לעצמם דימוי של בתי ספר מצליחים ולמשוך תלמידים טובים יותר. בעוד שבתי ספר ציבוריים אינם נוטים להיסגר, בשבדיה 10,000 תלמידים מצאו את עצמם יום אחד ללא בית ספר כיוון שתאגיד Axcel, הודיע בפתאומיות שלנוכח הפסדיו הוא מפסיק את פעילותו בשוק החינוך.

ישנם כמה לקחים מכישלון המהפכה הזו: לקח אחד הוא שחינוך אינו מוצר ככל מוצר רגיל אחר. חינוך אינו מוצר המתנהג בשוק כמקרר או חבילת תיירות, ויבוא כללי שוק באופן גס לתוך תחום החינוך הוא פשטני ומועד לכישלון. לקח אחר הוא שלא כל מה שציבורי גרוע ולא כל מה שפרטי טוב. בפינלנד שבה קיימת מערכת חינוך מהטובות ביותר בעולם אין בחירה ואין בתי ספר בזיכיון. ולקח נוסף, כפי שאומר נורמן אטקינס: “אין תרופות פלא בחינוך, לא יזמות כלכלית ופלאי השוק וגם לא ההבטחות של הטכנו אוטופיסטים שרואים בטכנולוגיות החדשות את התשובה האולטימטיבית למערכת החינוך. שיפור מערכת החינוך הוא תהליך קשה, מורכב וארוך”. ובישראל, כמו תמיד באיחור ובהתעלמות מהמציאות, משרד החינוך מייבא מרכיבים מרכזיים של המהפכה המפוקפקת הזו.

כנראה שיעניין אותך גם: