בחירה בדב חנין לכהונה שלישית ולא ביעל בן יפת לכהונה ראשונה, שניהם מועמדים ראויים לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים
ישראל נכנסת ויוצאת מעזה כבר שנים, דיכוי העם הפלסטיני נמשך, וחמאס ממשיך לירות. התוצאה היא בישול אלים, איטי, מכוון ומתמיד של האזור. העיקר ש"עמוד ענן" של ביבי ממשיך לטחון את אשליית ההרתעה
אל מול ההפגזות מהשמים נסים תושבי הדרום מחייהם, מצרכיהם, מתקוותיהם ומשאיפותיהם לחיים טובים יותר. כך בדיוק מרתקת אותנו הלחימה להישרדות אינדיבידואלית בהווה ומרחיקה אותנו מטיפוח של סולידאריות מעמדית רחבה ובעלת פוטנציאל מהפכני
דווקא בימים כאלה, שאנשים מסתגרים וביטויים כמו "חוסן לאומי" מגרים לכולם את המיצים, בא לי לומר דברים אסורים. ואין זה מתוקף היותי "אוהב ערבים" או "עוכר ישראל", או סתם ביקורתי, או כזה שרואה רק "את הצד שלהם"
שוויון מגדרי משמעו גם לפנות מקום. חבל מאוד שבחד"ש – שהחליטה לא לשריין מקום ריאלי לאשה – לא הפנימו את זה. ובכלל, במערכת הבחירות המיותרת הזו נשים דורשות מקום בפרונט
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
