לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות, הילה דיין נזכרת בטבח שרפוויל – אירוע מקומי מ-1960 שנבחר להוות סמל אוניברסאלי. אבל מתחת להילה ההירואית מסתתרים פניה של אלימות ביורוקרטית יומיומית, ותחילת התקוממות אפורה של יחידים, משפחות וקהילות
מקובל לחשוב שנפילת השאה הביאה לניתוק היחסים בין ישראל לאיראן שעד אז היו שקולים לסיפור אהבה. אולם היחס של האליטות המשכילות ושל שאר העם לישראל השתנה באופן מרחיק לכת דווקא אחרי 67′
על דחיקתם של הסוציולוגים לשולי הבמה ואפילו מחוץ לה, ועל ההכפפה של המדיניות הציבורית בישראל לאינטרסים של תאגידים מקומיים וזרים – שתי הרצאות מהמושב לציון עבודתו המחקרית של שלמה סבירסקי בכנס השנתי ה-44 של האגודה הסוציולוגית הישראלית
המזרחים מודרים בהתנחלויות על בסיס דתי ומעמדי, הס מלומר על בסיס אתני. אבל מוחי האוהלים שציירו את המתנחלים באופן אחיד כאשכנזים ממעמד ביניים, אף שצדקו במידה רבה, התעלמו מהמתנחלים המזרחים. פרק נוסף מתוך “לקסיקון המחאה”
מחקר השוואתי על ספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים מזהה ביקורת עצמית בספרי הלימוד הממלכתיים של ישראל, דווקא במקומות בהם מדובר במובהק בשיח ליברלי של יורים ובוכים. שיח שמחזק את ה”אנחנו” היהודי-ישראלי
מצד אחד התרפקות על פנטזיה של עבר יצרני, שוויוני, פמיניסטי, משוחרר וחופשי והתעלמות מאי-השוויון, השוביניזם, הדיכוי והנישול שהיו חלק בלתי נפרד מעבר זה, ומצד שני המשך ההתעללות והחלשת המוחלשים. רשימה על זיכרון ודמיון
חסד עשו עמנו שומרי הסף האקדמיים שמנעו משלמה סבירסקי את הכניסה למוסד להשכלה גבוהה. כמה גדול היה הנזק אם היה מכלה את ימיו בניסיונות להכניס מאמר ל-American Journal of Sociology. סיכום פועלו עד כה של אחד האנשים המשפיעים על המאבק למען צדק חברתי בישראל