הענקת מקלט לנרדפי חרב איננה נוגדת בהכרח את רוח האסלאם, והראיה – מגורשי ספרד שנקלטו בארץ בראשית התקופה העות’מאנית. אולם בתרפ”ט, אחרי קרוב למאה שנה של עליות לארץ בחסות מעצמות זרות, מתוכן כיובל של פעילות ציונית, לא היו היהודים רק בגדר מבקשי מקלט, אלא דורשי ריבונות
צופה בסרט ערבי כל שישי בילדות. כמעט שלושים שנה יעברו עד שאגלה שסבתא שלי ופריד אל אטרש היו חברים. אין לי מושג, זה עובר מתחת לרדאר. ובכל זאת הן שם, המלים
הבנת חלום המעמד הבינוני המזרחי תאפשר ניתוח מציאותי יותר ואולי אפילו כואב יותר של הפעילים המזרחים במחאה. “מעמד בינוני” – ערך של רמי אדוט מתוך הספר החדש “קריאת המחאה – לקסיקון פוליטי”
המקצוע שלנו לא נועד לענֵג איש ואף לא לגרום עוול לאף אחד, אלא לנעוץ את העט בפצע: פתח הדבר והפרק הראשון מספרו שתורגם כעת לעברית של אלבר לונדר, “ארץ ההוֹבנֶה” (1929), על המציאות המזעזעת בקולוניות הצרפתיות
הליברליות לכאורה של יש עתיד והבית היהודי אינן אלא גרסאות שונות של ניאו-שמרנות שמאשימה מיעוטים מוחלשים במצבם ופוגעת בהם. לפיד, בנט ונתניהו הם ממשיכי דרכם של תאצ’ר, רייגן, פינושה ובוש
ט”ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת להיזכר במה שמשכיחים יערות הקק”ל בנגב. היער הגרמני שניטע באזור להבים משתרע על אדמותיה של משפחת אבו פריח שעדיין נמצאות במחלוקת משפטית
דיור ציבורי הוא רעיון נהדר כאשר איננו נגוע בגזענות שמאפשרת סלקציה ואפליה מתמשכת, כפי שקורה היום בישראל. מזרחית צריכה לדעת מדוע היא גדלה בדירת עמידר ביפו או בדירת עמיגור באשדוד. “דיור ציבורי” – ערך של קלריס חרבון מתוך הספר החדש “קריאת המחאה – לקסיקון פוליטי”
הסרט “שומרי הסף” מציג תמונת מציאות עגומה. הוא מציג קלקול, עוון וחטא. אבל לרגע הוא אינו מסמן את מקורם אלא דוחק את צופיו לחיקו של האוהב ולחיבוקו העוטף של הגיבור המיוסר, איש השב”כ. ביקורת
השתלטות על מוסדות המדינה כמו הצבא והמגזר הציבורי. נטרול מרכיבים עוינים באקדמיה ובתקשורת. רמיסת ארגוני זכויות האדם. מי שרוצה להבין מדוע נכשל השמאל, צריך להתחיל מהבנת האופן בו השתלט הימין על מוקדי הכוח בישראל