לו רק היינו יכולים לראות את מתחם הר הבית/אל-אקצא כאתר שאינו רק דתי ומקור למאבקים דתיים, היינו עושים צדק רב יותר עם המקום ומורשתו, וגם עם עצמנו. הארכיאולוג יונתן מזרחי הולך בין הכיפות
עמותת אלע״ד תופסת טרמפ על הרס אתרי מורשת בעולם בידי דאעש, כדי להצטייר כמי שנלחמת על עתיקות מזרח ירושלים אל מול הפלסטינים הנבערים. האמנם ישנה חלוקה כה ברורה בין מי שהורס עתיקות לבין מי ששומר עליהן?
כדי להבין את פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן, יש להתחיל את הדיון בראשית המאה ה-19. סיפור ההתיישבות של התימנים הראשונים חושף כיצד אלה לא נחשבו לחלוצים ציונים ראויים מתוך תפיסות של היגיינה גזעית – המשתקפות בתרבות ובחינוך עד היום. ד״ר רפי שובלי נוגע בשורשים האידיאולוגיים של אי הצדק החלוקתי
לקראת יום המודעות בפרשת ילדי תימן בשבוע הבא: מקבץ נוסף של עדויות מטלטלות, היסטוריה שבעל פה שמתחילה לקבל הדים רועמים יותר ויותר ולבקש תשובות. אנחנו מביאים כאן את הסיפורים כמות שהם
סיפורו של שלום נגר, תליינו של אדולף אייכמן שחזר בתשובה והפך לשוחט, מתנגד ומאתגר את המהות של זיכרון השואה. גלי עמרן בעקבות הסרט התיעודי שנעשה על סיפור חייו
"הרי זה לא שיש לך משפחה משם, נכון?" שואלים אותי כשאני מדריכה סיורים ביד ושם. אכן חשוב כבר שיישמע גם סיפורן של הקהילות הלא-אירופאיות בשואה, אבל אני מסרבת לקחת חלק בריקוד המוות של "מי, כמה ואיך סבלה יותר"
לפני 40 שנה התקיפו מחבלים את מלון סבוי לחוף ימה של תל אביב. אחת הגיבורות של אותו אירוע הייתה כוכבה לוי, אך שמה נשכח והיא זכתה ליחס מחפיר מהתקשורת ומהממסד הבטחוני והפוליטי. תזכורת