מדיניות הסגר בישראל מחוללת תמותה, תחלואה ואלימות בהיקף מבעית, מרסקת המונים וקוברת כל סיכוי לדמוקרטיה ושוויון בין הירדן לים. סגר אינו פתרון לקורונה, אלא עוול נורא שיש לעצור אותו, בייחוד כשבפועל, נתוני הקורונה המקומיים אינם מצדיקים בהלה חריגה
השרידים הדוממים המפוזרים בפארק איילון-קנדה הפסטורלי מלמדים על דרכי הפעולה המפוקפקות של קק”ל כזרוע המייהדת הנמרצת של הקרקע, וחושפים עבר שהוא פצע פתוח של הכפרים הפלסטיניים שישראל גירשה את תושביהם ב-1967 והחריבה אותם • מאמר ראשון בסדרה
סחר בתינוקות ובפעוטות שהתקיים בין קנדה וארצות הברית אפשר למשפחות יהודיות לאמץ תינוקות יהודים בתקופה שבה הרשויות בארצות הברית אסרו על הורים יהודים לאמץ תינוקות לא יהודים. הקונטקסט המשפטי-חברתי הזה מתקף את העדויות שעולות מראיונות עם נשות צוות בבתי התינוקות של ויצ”ו וכן מעדותה המהדהדת של שושנה שחם
הדיון החשוב על האסי מסיט את הזרקור מעובדה חבויה היטב: המנגנון הוותיק שהוליד עוולות כאלה שיכלל את עצמו, וברגעים אלה ממש מקנה בכל חודש זכויות חדשות לחלוטין על קרקעות מדינה, לאותו מיעוט נבחר, בלי שום נרטיבים של גאולת קרקע – ובחינם
פקידי האוצר מחד ונתניהו וכ”ץ מאידך – אלה גם אלה רשעים שמסרבים לדיון ציבורי על מדיניות כלכלית. בעקבותיהם, המערכת הפוליטית כולה והתקשורת נפלו למשחק הפרסונלי של האשמות במקום דיון ענייני במדיניות
הדיון הציבורי הסוער על נחל האסי, מעלה טענות רבות ומגוונות על אודות זכויות קניין, צדק היסטורי, שיקולים סביבתיים, צדק חלוקתי, טובת הכלל וציונות – שעלו גם במסגרת בג”ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית
תרומתם של האינטלקטואלים המזרחים לשיח הציבורי החל משנות התשעים ועד ימינו לא תסולא בפז, אך חלק מהרעיונות שלהם מתורגמים על ידי אינטרסנטים בצורה מעוותת שבסופה נזק ממשי לציבור המזרחי
רק מנהלים אשכנזים של הסכסוך הפנים-יהודי מקבלים בהפתעה את עוצמת הכעס למול שערי הברזל הצהובים של היישובים הקהילתיים. הם שוכחים בזחיחותם את ועדות הקבלה שהם מיסדו, הפוסלות בני אדם באמצעות הלשון הנקייה ״לא מתאימים למרקם החברתי״. תגובה לרון גרליץ