ההשוואה של מנואל טרכטנברג בין ישראל לאמריקה הלטינית של שנות השבעים, פוגעת בול. היא מעידה שהשוק החופשי פשט רגל, ובדיוק כמו ההמונים באמריקה הלטינית גם במזרח התיכון ממש לא עומדים לוותר: Que se vayan todos
טענות מסוג “הם חיים על חשבוננו” המופנות לעבר חרדים הינן התכחשות לזכות לתרבות, שהיא בעצם התכחשות לזכות לקהילה. ואיזה צדק חברתי יש בהתנגדות למימון מוסדות חרדיים, בעוד שמימון מוסדות האחוס”לים עובר כשקוף ואוניברסלי?
הגיע שלב ה”לא נחמדים”. בת”א העירייה אומרת שהמאהלים הפכו למפגע תברואתי ומוקד סמים. בחולון העירייה רוצה לפרק “רק” את הצריפים, קורת הגג של חסרי הבית. בירושלים מתכוננים לפנות עשרות משפחות שהשמישו בניין נטוש ומופקר. היס”מ וההתנגשות לא בדרך – הם כבר כאן
המעורבות שלנו במדיניות הבנק מתחילה ומסתיימת בפתיחת חשבון ובמפגשים עם הכספומט. בינתיים, כספי הפנסיה שלנו מופקרים בידי הבנקים וחברות הביטוח. פרק שמיני בסדרת מאמרים מיוחדת על פירמידת השכר ושוק העבודה בישראל
הצעירים שבקושי היו בגיל המתאים להדליק נרות אחרי רצח רבין, עושים כעת מה שהמבוגרים לא היו מסוגלים לעשות אז – בניית זהות ישראלית סולידרית, המסוגלת לחיות בשלום עם עצמה כתנאי הכרחי לשלום עם שכנינו. ובעיקר, כזאת שלא תזדקק שוב ושוב למצוא אויבים חדשים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
