ד״ר אסף מלאך, יושב ראש ועדת לימודי האזרחות במשרד החינוך, מתעקש להסיט את הדיון על ספר האזרחות החדש לדיונים מופשטים. ועדיין, הספר אינו רק לקוי ערכית, אלא גם עמוס טענות שגויות ובסופו של דבר – בלתי ניתן להצדקה
למה מכוון בנט כשהוא בוחר את שנת “אחדות ירושלים” לילדי ישראל? דבר אחד בטוח: הוא אינו מכוון לידיעת ההיסטוריה, לבחינה אינטלקטואלית של ירושלים הסמל והאגדה בתרבות היהודית והעברית, הוא מכוון לאינדוקטרינציה
פערי ההישגים בין תלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם, כך עולה מדוח חדש. אבל לא חסר ידע בנוגע לאופן בו ניתן לצמצם את הפערים – כי אם נכונות של משרד החינוך והחברה הישראלית לנקוט בצעדים מתאימים
כמחצית מהתלמידים הערבים שניגשו לבגרות באזרחות ב-2014 נכשלו בה. זו אינה רק סוגיה הישגית, של שעות לימוד והכשרת מורים, אלא מהותית – של המשבר העמוק והמתמשך של תלמידים ומורים ערבים בישראל עם מקצוע האזרחות
אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים – ולבחון את האידיאולוגיה האכזרית הזאת מול העוני, הפערים וההזנחה הממוסדת
הדרך היחידה שבה ספר האזרחות יכול להפוך לגיטימי בישראל שלאחר התפרקות כור ההיתוך, כרוכה בהצגת כל הנרטיבים של מגזרי החברה הישראלית. ד”ר רויטל עמירן, מומחית למדע המדינה שהסירה חתימתה מהספר ״להיות אזרחים בישראל״, על החשיבות לדון במה שנאסר שיהיה בו
השבוע התחוללה סערה בפייסבוק סביב מורה מהצפון שנזפה באחד מתלמידיה על שקרא ספר ברוסית. שוב עלו לשיח חוויות הגירה כואבות וסיפורים על ילדים שעבורם עברית היא גם שפה של טראומה והשפלה
כותבי הספר מעורר המחלוקת ״להיות אזרחים בישראל״ התהדרו ב״מגוון מומחים אקדמיים״, אולם שכחו לציין שחלקם זכו לניתוק מגע מצד משרד החינוך לאחר ששלחו את הערותיהם הביקורתיות. אנו מביאים כאן לראשונה את חוות דעתה של אחת מהן, ד״ר חנה לרנר, שקבעה כי ״כתב היד אינו מותאם ללימוד אזרחות בקרב כלל המגזרים״