‘דבר האלוהים’ משמש מאז ומעולם ככיסוי התחת של בני העוולה. בהשראת המתנחלים של ספר יהושע, מתנחלי זמננו מסדרים לעם ישראל על אפו ועל חמתו ציווי אלוהי המטהר כל מעשה נבלה
כדי לשמור על תמונת העולם המעוותת שבנינו לעצמנו, אנחנו מקפידים להסתכל רק מלמעלה, ממעוף הציפור, על הפוליטיקה והמוסדות, על היריבויות הפנימיות בין הקבוצות השונות של הערבים ושל הפלסטינים. חלילה לנו מלהסתכל על האנשים הקטנים עצמם שנרמסים מתחת למגף
האפוטרופוס לנכסי נפקדים היה לגוף בעל כוח עצום, והפתרון של “סידור” הפליטים הערבים בארצות הערביות קנה אחיזה בלבבות ובמעשים. ניתן גם לשאול – את טובתו של מי שירתה מדיניות פיזור האוכלוסייה שמאכלסת את נכסי ״הנפקדים״ הללו? מסמכים מרעישים שלא נחשפו עד כה ממעמקי גנזך המדינה • חלק ראשון בסדרה
שוגה רוחמה מרטון כשהיא חושבת שהזכות לחיים פוליטיים ניתנת לכולם במדינה דמוקרטית, משום שעבור רוב בני האדם בעולם הזכות הזאת ריקה מתוכן בהיותם טרודים במאבק הישרדותי. תגובה
השמאל הציוני נזהר מרדיקליות כי הוא פוחד להישאר לבד, בלי שבט. העניין הוא שיש שבט אחר, גדול יותר – והשבט הזה נמצא בחוץ. למשל שבט ה-BDS הגדל והולך בעולם. אלה בעלי הברית שלנו כי אין לנו בני ברית בתוך השבט המקומי. תגובה לאורי אבנרי
שיח ישראלי פוליטי “טהור” על השטחים, הנקי מזכויות אדם, מתנער מאחריותה של ישראל בתור הצד השולט ומשליך את עיקר האשם במצב על האחר – הפלסטינים, השמאל, משפטני זכויות האדם. תגובה נוספת למאמרה של רות גביזון