איתמר טובי (טהרלב) מציע להבין את המפגש הפוליטי ברחוב לא כמפגש בין ימין ושמאל, אלא כמפגש בין מזרחים ואשכנזים. אולם ההסבר לביטויי הלאומנות לא קשור במישרין לדיכוי החברתי אלא לאופיה של המדינה ולטיבו של ה”פוליטי”
אלה אומרים כולה שלנו ואלה אומרים כולה שלנו וכל שנותר הוא מאבק אלים וקטלני. אל לנו ליפול יחד לתהום ולוותר על האמת שזו ארצנו וארצם. עלינו לעצור מיד את מעגל הדמים ולחפש דרך בה שניים יחיו בין הים לירדן
זהות תרבותית, לרבות זהות לאומית, מספקת סוג של שייכות שההיגיון המטריאלי של המעמד והאיגוד המקצועי מתקשה להחליף. אז למה דווקא עכשיו חשוב להמשיך במאבקים מעמדיים?
על פי ההיררכיה המופרכת של עורך וואלה, ינון מגל, עיתונאי הנאמן למצפונו המקצועי אינו מספיק יהודי וישראלי. מה שקורה באתר שלו הוא עוד דוגמה לכך שבימים אלה, בהם העיתונות המגויסת משמיעה קול אחיד, לאומני ופחדני, קולו של “הארץ” הוא קול אמיץ
זרעי קיץ יולי 2011 הכילו את זרעי קיץ 2014. אנו קוצרים סופה, גם בגלל שזרענו רוח. לא היינו די אמיצים ומחודדים לדרוש שינוי רדיקלי יותר. שינוי בדרך המחשבה והבחירה של נבחרינו. שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות שלנו. שינוי בדרך בה אנו רואים את החברה הישראלית ואת הנתיבים לשגשוגה
אחרי שנים רבות של דרדור מעמדם של המורים והמורות הן בידי המדינה והן בידי הארגונים שמתיימרים לייצגם, החלו מורות ומורים לעזוב את הארגונים ולבקש להתחיל את האיגוד המקצועי שלהם מההתחלה. האם המהלך יתפוס תאוצה ויביא לשינוי ממשי?
מדברים על פיצוי לבעלי העסקים הקטנים, לעובדים עם תלושי השכר. עליהן לא מדברים. וגם את מחיר המלחמה הזו, האיומה, הן ישלמו. כי אותה כיפת ברזל השומרת על חיינו תמומן בקצבאות ילדיהן שלהן, כי מה שיוצר את העוני אינן הן, העניות
לאחרונה, נידונה בפני ועדת החוץ והביטחון חוות דעת שכתב פרופ’ אבי בל, לפיה רשאית ישראל להפסיק את אספקת החשמל והמים לרצועה. בחוות דעת נגדית, כותבת קבוצת משפטנים ומשפטניות כי המסקנות של בל מוטעות מן היסוד ואינן משקפות את מחויבויותיה של ישראל כלפי אזרחי הרצועה – לא לפי בג”ץ ולא לפי…
המטבע שבו הכל משולם הוא חיי אדם. שורה של הערות בפילוסופיה של מוסר לחימה עבור הדרגים הבכירים שמקבלים החלטות כלליות, קובעים תרגולות, מעניקים ייעוץ משפטי, מנחילים כללים ופרקטיקות. הערות שבעיקרן מוסריות, אולם טמון בהן גם פוטנציאל אסטרטגי ארוך טווח. ניסיון לתקן את מה שאסא כשר ועמוס ידלין עשו