הקלות שבה ילדים ממשפחות מוחלשות מוצאים מבתיהם בגלל הנחה מוקדמת שהורים שחיים בעוני אינם בעלי “מסוגלות הורית” היא בלתי נסבלת וחייבת להשתנות. זהו מצב שהורס את חייהם של הורים וילדים. קריאה להפגנה הערב
תושבי שכונת “גבעת הפרחים” בצפון תל אביב מתארגנים כדי לשמור על שכונתם אטומה לילדים מבחוץ, אפילו אם הם משכונה סמוכה. יעלה בוקר-קרייתי, תושבת אחרת בשכונה, חושבת אחרת. מכתבים מתיבות הדואר – לא נגענו
המשטרה לא לקחה יותר מדי ברצינות את תקיפתה האלימה של אשה טרנסית, ועבור העיתונות הכותרת “זה לא גברת, זה אדון” משעשעת יותר מ”אשה עברה תקיפה אלימה”. לכן נצא לדרוש את הביטחון והכבוד המגיעים לנו
מחקר חדש על אפליה בשוק התעסוקה הישראלי חוזר ומאשש תוצאות מחקרים קודמים: קורות החיים של יובל הרשקוביץ ועדן אלמוג עדיין יזכו להרבה יותר התייחסות מאשר אלה של יובל אמסלם ו-וואליד חורי
הארכיטקטורה המרחבית שצצה מול עינינו מפתיעה אותי: כבישים סלולים חדשים וכיכרות שלא ברור למה זקוקים להן ומובילות לכיוון אחד, לבית הכלא. מול השערים שלוש תחנות אוטובוס חדשות ושתילים שכבר מתחילים להתייבש למרות שורות הטפטפות לצדן. אמצע המדבר – לכאן זורקים את בסיסי הצבא, לכאן תוחבים את הפסולת הרעילה, ולכאן מעבירים…
יונתן היילו הורשע ברצח האנס שלו, ירון איילין, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר שכן מעשיו לא עמדו במבחן “האדם הסביר”. האם בית המשפט שמע, באמת, את עדותו? האם לקח בחשבון את הטראומה? האם הבינו השופטים כי נפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס פעמיים?
המקרה של ראזי נאבולסי, שהוכרז כ”מסוכן” ונשלח למעצר בין היתר עקב ציטוט המשפט שבכותרת בעמוד הפייסבוק שלו, מלמד על הקלות שבה מוכנה המערכת לשים אדם מאחורי סורג ובריח. בייחוד אם האדם הזה אינו יהודי