"את לא לבד!" מעודדים תשדירים נשים נפגעות אלימות במשפחה לפנות לעזרה ולשבור את מעגל השתיקה. אולם האם באמת יש מישהו בצד השני שיטפל וימנע את הרצח הבא? אפילו מבקר המדינה הבין שלא
כדי להבין איך השתנה הסכסוך הישראלי-פלסטיני חייבים להרחיב את זוית ההתבוננות למרחב המזרח תיכוני כולו. המאבק הלאומי, כמו מאבקים אחרים במרחב, פינה את מקומי למאבק דתי טוטאלי. ואף על פי כן, כיום כל יוזמה ישראלית מכבדת ונדיבה כלפי העם הפלסטיני תיענה בחיוב ואף בהתלהבות
מה בדיוק תובעים המזדהים עם תושבי הנגב המערבי? לא ברור. מהלך צבאי אגרסיבי עוד יותר? מהלך מדיני? גם וגם? יוסי אמיתי משרטט את הציפייה שלו ממשלת ישראל ואת הקווים העיקריים שבהסכם מדיני אפשרי
מסמכי המעברות "גנוזים", תיקים ותעודות בעניין ילדי תימן "אבדו", כמו גם אלה של מוקרני הגזזת. ארכיון משטרת חיפה מתקופת ואדי סאליב "נשרף" באורח פלא. הפרוטוקולים על הפנתרים "חסויים". סודיות ושתיקה הן קו ההגנה הראשון של התוקפן. לכן, כפעולה פוליטית כאן ועכשיו, חייבים לדרוש מאבק ציבורי ומשפטי לחשיפת האמת
במדינה המסירה את אחריותה בתחום החברתי והכלכלי, מתפתחים אי-שוויון ועוני ונוצר משבר דה-לגיטימציה מצד האזרחים. הממשלה, מצדה, מתמודדת עם זה באמצעות שליפת מצעד אויבים קיומיים המתחלפים לפי הצורך
"אם אתה הומוסקסואל שמכיר מישהו שמכיר מבוקש – ישראל תהפוך את החיים שלך לאומללים" – נראה שהמלים הללו של סרבני 8200 לא ממש הטרידו את ארגוני הקהילה הגאה, ששוב הוכיחו בשתיקתם כי עניינם אינו באמת הגנה על זכויות להט"ב, אלא בעיקר שימור כוחם וקשריהם עם הממסד
בתחילת שנות התשעים החליטה ממשלת הימין-מרכז השבדית לחולל מהפכה במערכת החינוך, להפוך את שירותי החינוך למוצר נוסף הנתון לכוחות השוק. עתה הם מנסים לשקם את ההריסות
באוגוסט 1948 מנתח ההוגה הסורי, קסטנטין זריק, את האסון שנחת על ראשו של העם הפלסטיני בעת התרחשותו וטובע את המונח נכבה בהקדמה של מאמרו המכונן. פרק שני בסדרת ספרות הנכבה. מערבית: יהודה שנהב-שהרבני
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
