בחירתו של לונדון להימנע מהתמודדות עם השאלות הקשות בפרשת חטיפת ילדי תימן, קשורה באופן הדוק לזהות שלו כבן הגמוניה מנשלת, לסירובו לוותר על הון סימבולי שהוא ושכמותו מחזיקים בידיהם
המשבר העמוק שיצר הניאו-ליברליזם הוציא מיליוני אנשים בעולם לרחובות, ומחייב חשיבה מחודשת אודות ההסדרים הכלכליים הקיימים. מודלים כמו קואופרטיבים, חלוקת מניות לאזרחים, הכנסה בסיסית לכל ועוד מנסים לצמצם את אחד המקורות המרכזיים לאי-שוויון – הכנסות שמקורן בבעלות על אמצעי ייצור. על (אפשרות של) עתיד טוב יותר
ההערה הכי לא צפויה ומרגשת הגיעה כשבחור צעיר נעים הליכות ניגש אלי בביישנות, ואמר לי שהוא קורא בימים אלה את הספר שלי ושזה עוזר לו “להבין את הזהות הירוחמית המסוכסכת שלו”. על מפגשי ספריות בקצות הארץ בין חוקרת לקוראים
אלי בן דהן וניצן הורוביץ מדווחים בפייסבוק על המאבק הפרלמנטרי סביב שעון הקיץ, או מדויק יותר סביב רבע שעת עבודה של עובדים דתיים במשך השבועיים האחרונים של אוקטובר. אופיר טובול מנתח
התפלאתי שה”שוורצע חייה” עדיין חיה, אבל לא רק שהיא חיה ונושמת – היא גם אימתנית יותר, מכוערת יותר ומובנת מאליה יותר. אבל כואבת? היא כואבת אותו הדבר בדיוק כמו אז, ברחבת הבניין של רחוב תנין בשכונת רמת יוסף בבת ים
היכן הציונות בין ארה”ב ואוסטרליה לבין קניה ואלג’יריה? למתווכחים משני צדי המתרס סביב ספרו של שלמה זנד התשובה לכאורה ברורה. אולם, בהתבוננות היסטורית על התפתחות הציונות מתברר אחרת
הגירעון התקציבי הנוכחי מצריך טיפול נקודתי – לא מצג של קטסטרופה ולא שינויים בהסדרים חברתיים רבי שנים. כך טוען מרכז אדוה במסמך “הערות מרכז אדוה להצעת תקציב המדינה לשנים 2014-2013”, המוגש היום לחברי הכנסת
לפני מאה שנה הגיעו הנה החלוצות כדי לבנות “עולם חדש”. איך נראו להן הפלסטינים בגליל? ואיך תושבי הארץ הפלסטינים ויהודי היישוב הישן ראו אותן? מיכל אביעד, בימאית הסרט “החלוצות”, מצאה עדויות שונות ביומנים ובסרטים תיעודיים מהתקופה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
