היום, יום הולדתו ה-95 של נלסון מנדלה, אחד מהמנהיגים הגדולים של דורנו. הילה דיין מכניסה אותנו אל תוך ויכוח דרום אפריקאי שההשלכות של הכרעתו בעבר חיות ובועטות עד היום
וודי גאת’רי, מחייה מוזיקת הפולק האמריקאית במהלך המאה ה-20, נולד למשפחה בורגנית שהידרדרה לעוני. החיים בעוני חשפו אותו לרעיונות קומוניסטיים שהנחו את יצירתו המוזיקלית, אשר השפיעה על רבים וגדולים. יום הולדת שמח
מאמצי טיוח והסתרה כבירים היו גם היו. זו עובדה, ועובדה זו הייתה צריכה להביא כל עיתונאי ראוי לשמו לשאול, “למה?” אבל חשוב יותר להבין שבהיעדר דיון נוקב וכן על העבר, גישות גזעניות דומות ממשיכות להכתיב את ההווה ואת העתיד
בישראל פגשו היהודים המזרחים שלטון פוליטי שדרש צייתנות גם כשזה הגיע לענייני תרבות. כולם היו צריכים להתאים את עצמם למודל הצבר המיוחל ששר מוזיקה “עברית” סטייל נעמי שמר ולהקת הנח”ל. ואז התחילה מוזיקת הקסטות. מסע מוזיקלי, פרק ב’
המצאות טכנולוגיות, יצירות אמנות, מעקב המוני אחר בני אדם, פוליטיקה של תככים, רשת האינטרנט, דמיון ומציאות שעולה על כל דמיון. כל אלה מתערבבים בהווה חסר פשר
השבוע פרסם מש’ החינוך מסמך המסדיר הפעלת תוכניות לימוד יייחודיות בתשלום בתוך בתי הספר. במלים אחרות: עוד דחיפה למגמות ההתבדלות המעמדית, האתנית והתרבותית המפוררות אט-אט את החינוך הציבורי
המחאה הטורקית אינה רק התקוממות של חברה אזרחית חילונית נגד משטר אסלאמי רודני הנתמך בידי רוב מוסלמי שקט. מפגינים חשים באופן אינטואיטיבי שפונדמנטליזם השוק החופשי והאסלאם הפונדמנטליסטי אינם מוציאים זה את זה. הנישואין “הנצחיים” בין דמוקרטיה וקפיטליזם מתקרבים לגירושין
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
