השותפות בין לפיד לבנט היא ניסיון להשיב את הסטטוס קוו בין הקפיטליזם ללאומיות, את הפוליטי מהכיכרות והשדרות למסדרונות האפלים, ולמנוע את חילונה המהותי של האזרחות
בניגוד לדיווחים המבולבלים בתקשורת, משמעות ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי אינה חרם על ההתנחלויות, והן בכלל מבטאות תפיסה מוטעית של שתי מערכות כלכליות נפרדות בין גבולות 67′. ועדיין – מדובר בתקדים
הפלסטיני שבראשו חקוקה תמונת אדמתו ממנה נקרע, עומד כעת מול תמונה אחרת. חיפה של היום היא לא חיפא של קפה “אלשרק” ועיתון “אלכרמל”. אישור הכניסה הוא אמירה בפני עצמו: הנה אתה מורשה שוב להיכנס, לבלות, להתפלל. זאת, מכיוון שהתנהגותך נאותה
בלי להתייחס לאלימות מתנחלים, בלי להתייחס לאפליה בחוקי התכנון והבנייה ובחלוקת אדמות מדינה – כך פספס מבקר המדינה הזדמנות לביקורת מקיפה על אכיפת החוק בגדה
סיפורה של פריחה מסתורית, השלכותיה החברתיות ומשמעויותיה המוסריות והפסיכולוגיות. מרק ציון מלול ממשיך לכיוון נוסף ובאמצעים אחרים את הדיון ב”עניי עירך קודמים”