בשבועות האחרונים שאלו אותנו לא מעט פעמים בניסוחים שונים, למה התחברות-תראבוט לא מקימה רשימה לבחירות. לפניכם תשובה ארוכה המסבירה מדוע בחרנו להיות חלק מחד”ש ולמה אנחנו עדיין עומדים מאחורי בחירה זו, תוך ניסיון לחזק ולהנכיח בזירות שונות את קיומה של מנהיגות שמאלית עממית, ערבית ויהודית-מזרחית
ילדים לא צריכים להיפצע, לנשום גז מדמיע, לסכן את חייהם במשחק בחצר. הם גם לא אמורים להיות “סמל” ולא לצעוק על חיילים, ולא לאכול ארוחות בוקר עם ראשי ממשלה. בעקבות תמונות מנבי סאלח
רופא שביקר אותי לאחר אחת מלידותיי אמר לי כי “לידה שמסתיימת כמו שצריך היא בגדר נס רפואי”. על חוסר האמון של המערכת הרפואית בנשים והצורך של היולדות בשיתוף פעולה – לא במאבקי שליטה
ב-2011 ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים נותרה כשהיתה ב-2010. הכנסתם של שכירים עירוניים מזרחים עלתה במהלך העשור האחרון ונותרה נמוכה משל אשכנזים. לעומת זאת, ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים ערבים ירדה – זאת ועוד מתוך הדו”ח השנתי של מרכז אדוה
לפי בעז תמיר, “יחסי הידברות, שקיפות ואמון יוצרים ערוצי שיח פתוחים המייתרים את מוסד המשא ומתן הקיבוצי”. אבל רק מו”מ קיבוצי יכול להגן על מועסקות מוחלשות – בלעדיו, הדיבור על יחסי הידברות, שקיפות ואמון אינם אלא סיסמא ריקה
אז הפרחה המזרחית עשתה פדיחה כשהחליטה לשיר לביבי, והשמאל מיהר לקפוץ על זה. מעניין מה היה קורה אם שרית חדד היתה שרה באירוע של מרצ. ואם השמאל רוצה קו אל האושר לסלול, שיתחיל ללכת עד הסוף עם ההבטחות והאמירות שלו
דיון מתגלגל סביב זהויות וקדימויות פוליטיות עקב מפגש בין אג’נדה מזרחית למעמדית בחוג בית של דעם, מעלה לסדר היום את האתגר החשוב ביותר בישראל כיום: יצירת גשר בין פוליטיקה מעמדית לפוליטיקה של דיכוי אתני, מגדרי ולאומי
כל מה שגדלתי עליו אמר הפרדה ומחיקה, התכחשות, בידוד, שנאה. המילון הציוני השלם לאיך ומה להרגיש בניגוד מוחלט לטבע האנושי. אני מחפשת מקורות יותר אמיתיים להתחבר אליהם ונעים לי בחברת אנשים שמבינים ומכירים את הערבית ואת הערביות. פרק נוסף בסדרה “הפריפריה ואני”