השאלה אם מתנחלים יוכלו או לא יוכלו לאכול גלידה מסתירה את הסבל העצום, את הניצול הבלתי נסבל ואת ההוצאות להורג ההמוניות של פרות ועגלים, קורבנות אינספור של תעשיית החלב, שתוצרי סבליהם מהולים גם בגביעי הגלידה של בן אנד ג׳ריס
תמונה מופקרת של זיהום והרס, התחמקות מתשלום מיסים, פיצויים ותיקון ליקויים. זהו המצב המתמשך בנגב, הלא הוא “מדינת כיל”, כשהנאשם העיקרי הוא המדינה המאפשרת התנהלות תאגידית נטולת אחריות סביבתית-חברתית על חשבון אזרחיה
גם את ההתבטאות המבישה של ראש עיריית מצפה רמון נגד מצעד הגאווה ביישוב לא ניתן להבין אלא בהקשר של הגרעין המקומי שצבר את כוחו באמצעות אידיאולוגיה מוסרית מולבנת, המשלבת בין יהדות, גזע וקפיטליזם. התוצאה של כל זה: נישול בדואים, פלסטינים, ערבים, מזרחים, עניים ועכשיו הגיע תורם של הלהט”בים
צורת האחיזה בקרקע המתוחזקת כאן היום (ומתמיד) מיטיבה עם קבוצות פריבילגיות, שכן כל שינוי יפורר את הקבוצות הללו וכל צידוקם יהפוך בין רגע ללא רלוונטי. זהו המכשול הגדול ביותר לעבר דמוקרטיה בישראל
בציפייה לדוח חדש של משרד הבריאות ובהכרה בתמורות המשמעותיות שחלו בשנים האחרונות, תתקיים מחר עצרת ביום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, תחת הכותרת: הכרה, צדק, ריפוי – לא פחות!
ספרו של יובל עברי “השיבה לאנדלוס – מחלוקות על תרבות וזהות יהודית-ספרדית בין ערביות לעבריות” מציע קריאה חדשה בגינאלוגיה של הספרדיות דרך קולם של אינטלקטואלים יהודים במפנה המאה העשרים. הנה חלקה הראשון של ההקדמה מתוך הספר
את המלחמה בעזה יש לראות כמחאה לגיטימית של הדרום הגלובלי בשלטון היהודי-ישראלי-אשכנזי. על כן, עלינו לבנות היסטוריוגרפיה של סולידריות בין מחאות שונות שבין הירדן לים, ולהכיר בלגיטימיות של חמאס
ההתנחלויות בלוד מהוות כיום המשך לחזון הקיבוצי של יישוב השממה וייהוד המרחב. בבחינת מה שלא הספקנו ב-1948 נעשה ב-2021. המתיישבים החדשים אינם חפצים בדיאלוג אמיתי וכן עם תושבי המקום – היהודים והערבים – והם מחרבים את הפוטנציאל הרב תרבותי העשיר של העיר
“התקשרנו למשטרה, אבל השוטרים שהגיעו למקום בחרו לתקוף אותנו בתוך מתחם מעונות הסטודנטים, שבהם אנו מתגוררים. הכהניסטים שניצבו במקום קראו סיסמאות גזעניות ויידו בנו אבנים ובקבוקים”. עדות מהפגנה באוניברסיטת באר שבע, שהסתיימה במעצרים אלימים
אנו נאבקים על הזכות לחיים. על הזכות לביטחון. נאבקים נגד המיליציות מצד אחד ואנשי הביטחון (האלימוּת) מצד שני. עד לרגעים אלה לא זכינו לראות את עינת קליש-רותם, ראשת העיר חיפה, מפגינה יוזמה או מנהיגות כדי למנוע שפיכות דמים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
