הפשיעה בחברה הערבית מורגשת בכול, אין כפר בטוח ואין עיר בטוחה. הטרור של ארגוני הפשע מתפשט ומשתולל ולבסוף זרועותיו הארוכות יגיעו גם ליישובים היהודיים. אולי זה מה שיגרום לרשויות סופסוף לזוז
הלכתי לאיבוד, והלימודים בתכנית למגדר החזירו אותי הביתה. הבנתי שאם וכאשר אמצא דרך להביס את השתיקה, אהיה חייבת להפוך את הדיבור לתיאוריה נחושה, בהירה ומזמינה. הבנתי שבהווה פוסט-טראומטי, דחוף לשקול ולחרוז את הכאב באופן שכבר מוכן לשימושה של מישהי
היחס העוין של המדינה ללידות ללא אשפוז הוא תולדה של החלטה היסטורית שהתקבעה ומבססת ניצול נשים לטובת הפרנסה השוטפת של בתי החולים. החלטת בגצ משמחת, אבל הדרך לשוויון המיוחל עוד ארוכה
כמות הנטישות גבוהה ממילא בתקופת הקורונה ובשיא הקיץ מתווספים עוד ועוד תירוצים להפקרה של בעלי החיים. הם ממתינים במתקנים השונים למשפחות מאמצות, ולחלק מהם יש מלכתחילה פחות סיכוי
בספרם החדש בוחנים דליה גבריאלי נורי ומתן פלום את ייצוגי המעברות בתרבות הישראלית בין השנים 2015-1950 על הציר שבין הדרה מהזיכרון הלאומי לבין תפיסתן כגורם מצוקה וסבל קיומי. להלן המבוא לספר
האם הכלב מכשכש בזנב? ואולי הזנב מכשכש בכלב? זו השאלה שעלתה בדיוני הוועדה הגיאוגרפית דרום, שעסקה בעתיד המועצה התעשייתית נאות חובב, הקרויה גם “פארק אקו-תעשייתי”. האם המדינה מפקחת על התעשיות? ואולי התעשיות מנהלות את המדינה? כדאי לפקוח עיניים
בעוד שבענף ההייטק השכר מוקפץ במעלה הסולם ומצמיח מיליונרים חדשים, בתחתית הסולם יש שחיקה עקבית של קצבאות המוסד לביטוח לאומי • טור ראשון בסדרה של ד”ר שלמה סבירסקי על חוק ההסדרים ותקציב המדינה, שתפורסם כאן עד לאישור התקציב
הפנטזיה האינפנטילית שמטופחת בקרב הגברים של קיבוץ ניר דוד מתגלמת במופע כמעט “בעל זבובי” כשאנשים בוגרים מסתובבים בחבורות ותוקפים בקטנוניות שהולמת ילדים את חברי המחאה שנדמה להם שבאים “להרוס להם את הבית”
כששולה קשת שנעצרה אתמול בהפגנה נגד הפורטל המתוכנן בשדרות הר ציון מוחה נגד הבריונות של נת”ע, היא חושבת על המטורף עם פטיש האוויר מסרטו הנודע של קישון. התכנון לקוי, והמימוש יכלול מפגעי זיהום ורעש ויבתר את החצר האחורית של תל אביב לשניים. ואיפה מירב מיכאלי?
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
