עוד בית נהרס אתמול בנגב. שוב המדינה מפעילה את המונופול שלה על אמצעי האלימות, אך ריבונות – אַין. הכוח מופנה בעיקרו כלפי האזרחים הבדואים, ולא על מנת להשליט חוק וסדר
ניצולי טבח טנטורה גורשו לא רק מבתיהם, אלא גם מהנרטיב ההיסטורי, ולמרבה האירוניה, עדויות הרוצחים בסרט “טנטורה” הן שנותנות לסיפוריהם תוקף. כל עוד ההיסטוריה של ישראל לא תכלול גם את המנוצחים והנטבחים, תפישת העבר הישראלית תמשיך להתבסס על שקר
בימים אלה של “נטיעות” בנגב, יש לזכור שה”טבע” הישראלי איננו קיים בלעדי הנכבה. עקירת שורשי האדם הפלסטיני.ת היא הכרחית לנטיעת העץ שאת השמדתו ניתן יהיה לגנות באמצעות שיח טבע קולוניאלי
דבר אינו מפתיע בעסקת הטיעון המתגבשת במשפט נתניהו, משום שהנחת היסוד שעליה מושתת המבנה ההיררכי האתנו-מעמדי בישראל נעוצה עמוק בזהות ולא במעשים. כבר בשנות התשעים, מחקרה של ד”ר ויקי שירן ז”ל הדגים כיצד יש מושחתים שווים ויש מושחתים שווים יותר
בעוד ההגמוניה תוהה למה יש עונש מאסר על עבירות מס, בפריפריה סובלים משיטור יתר ו-300 איש בשנה נכלאים מכיוון שלא עמדו בתשלום קנסות • פרק מספרו של אבי דבוש, “מרד הפריפריות”
מדוע קיים בשיח הציבורי תיוג שלילי כל כך ל”פוליטיקת זהויות” וההתייחסות אל פוליטיקה זו כאילו היא נוגעת אך ורק למזרחים, כאילו זהויות אלה אינן כוללת את קבוצת הכוח האשכנזית בישראל?
כשם שדחינו את התפקיד ההיסטורי של “קורבנות הערבים” שהועידה לנו הציונות, כך אנו מסרבים להתיישר לפי קווי המתאר של “קורבנות הציונות” • קול מזרחי עצמאי בתגובה למסמך האינטלקטואלים הערבים על יהודי ערב, בעקבות התערוכה המוצגת בימים אלה במכון העולם הערבי בפריז
מי לא הוזמנו לכנס שהתקיים השבוע באונ’ תל אביב ועל מה לא דובר במהלכו? אם לסכם זאת בקצרה, הרי שפרופיילינג הוצג כעניין רצוי ואף מקדם ואילו אלימות משטרתית לא הוזכרה אפילו ברמז