הפרקטיקה והשיח של זכויות האדם התרחבו עם הזמן מתפיסה ליברלית צרה לתפיסות רחבות יותר. יש מי שמוצאים את האבולוציה הזאת מדאיגה, אך היא נגזרת מהשינוי בתנאים החברתיים-פוליטיים ולכן אין דרך חזרה. מבט אל לקחי העבר עוזר להבין את האתגר הנוכחי
ביטול התושבות של פלסטינים בירושלים יהיה צעד אכזרי שלא רק ישלול מהם את זכויותיהם בביטוח הלאומי ולא רק ימנע מהם תנועה חופשית בירושלים ובמדינת ישראל, אלא גם ינתק אותם מהעיר המהווה עבורם מרכז מדיני, מסחרי, תרבותי ודתי. אריה דיין על תוכניותיו של ניר ברקת לגבי מזרח העיר
עיריית תל אביב יודעת היטב כי הביורוקרטיה היא אמצעי בדוק לשחוק את המפגינים ולהרוג את המחאה. היא יודעת שאמצעים ביורוקרטים ואזרחים צייתנים משמעם פגיעה אנושה בחופש הביטוי. הכירו את נוהל 834 שהמציאה לעצמה: רישיון להבעת דעה במרחב הציבורי
לאחר מסע הסיוטים שעבר עליו בלונדון, המועמד הרפובליקני שאדלסון חפץ ביקרו זקוק מאד לחנופה שמקדמת את פניו בישראל ולחיבוק החם של חברו לדרך נתניהו. “ישראל היום” התגייס באופן טבעי למשימה
הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
“ברית אזרחית” של אריאלה אזולאי מנסה להוכיח שהאיבה בין היהודים לפלסטינים איננה גנטית ושייתכן תסריט אחר. אלא שבד בבד עם פרישת הראיות נפרשת גם העובדה הפשוטה, החותכת, שהאיבה בכללה היא גנטית. אורה לב-רון צפתה בסרט וחשבה על אלטרנטיבת השכנות הטובה
הפרויקטים עתירי התקציב “כפר איילים” ו”עושים שכונה”, המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה. רותי לביא על מה שנקרא “תרומה לקהילה”
אי קטן בלב הים התיכון, שתושביו מתמודדים עם בעיות רבות משל עצמם, נאבק בשלטונות האיטלקיים כדי לספק מענה למהגרי עבודה ומבקשי מקלט מאפריקה, שחצו את הים התיכון על גלי התקווה. נעמי מרק ביקרה בלמפדוזה ולמדה דבר או שניים על הישרדות ועל סולידאריות
כך, בציניות אין קץ, נמנע בית המשפט העליון מעימות עם מדינת ישראל, רכבת ישראל ותושבי מבשרת ציון – שילוב כוחות ואינטרסים כלכליים שעדיף להימנע מלהסתבך איתו שלא לצורך. ומי שמשלמים את המחיר הם תושבי בית איכסא. מאמר שני מתוך פרויקט “פסיקה במבחן”
סיפור האוניברסיטה באריאל הפתיע בעיקר בשל עמדתה של המועצה להשכלה גבוהה, שבשום שלב לא הציגה את העמדה הראויה שהייתה צריכה להיות הבסיס להתנגדות ופינתה בשקט את הבמה לכבוד האחות החורגת מל”ג-יו”ש ומפקד פיקוד מרכז
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
