הדבר היחידי שעובד טוב בחברה לשיכון שאינה משכנת – גם בגרסתה ה״חדשה״ – הוא יחסי הציבור. כאשר אחת מבין רבבות הממתינים בתור מקבלת דירה, הנשרים של עמידר עטים עליה לצילום ראווה שקרי. אם ברצונכם לדעת את האמת, היכנסו לעמוד חדש המציג את מציאות הדיור הציבורי ללא מסווה וללא איפור
צעדתי בהפגנה ביפו בשישי האחרון לא מתוך סולידריות, כי אם מתוך הכרה – הכרה בכך שאני חלק מקבוצה מדכאת, שגברים מדכאים נשים מדי יום ובעזרת כלים אלימים, ושגברים המאמינים בשוויון מגדרי חייבים לאתגר את עצמם באופן קבוע
למרות שנגד בתי הזיקוק עומדים כיום כמה כתבי אישום פליליים בגין עבירות סביבתיות וחרף המידע הקיים בקרב המדינה וגורמי האכיפה והמשפט, אושרה הרחבת בתי הזיקוק שנועדה לשם הגדלת רווחיהם של בעלי ההון. אבל הציבור במפרץ חיפה מתחיל להתעורר
השימוש במילים מתריסות כגון אללה, מוחמד, דאעש או הרצף אללה ירחמו וכיו״ב אינו מומלץ. הימנעו ככל שאתם יכולים מאזכורו של היושב במרומים ואל תשתפו במחשבות על סוף ימיכם, גם אם אתם חולים סופניים
90% מבוגרי מערכת החינוך בחברה הבדואית לא יזכו להשכלה גבוהה או להכשרה מקצועית. מרביתם לא ימצאו תעסוקה. ההורים מבינים שלימודים בתיכון לא מבטיחים כלום, ואם הם שרויים בעוני הם נאלצים לעתים לבצע סלקציה אכזרית. ראיון עם ח׳יר אלבז בעקבות ההרג של נמר באסם אבו עמאר בן ה-15 בגבול מצרים
מותו של שמעון פרס חידד את הבלתי אפשרי בתפישות הרווחות של “דו-קיום” ו”השתלבות”. ישראלים שגינו את החלטת הרשימה המשותפת לא להשתתף בלוויה, ניסו להגן על הערכים היפים שהם חושבים שהם מייצגים וציפו להצהרת אמונים של הערבים. אבל אלה סירבו להתפקד
מילא הפוליטיקאים הממהרים לצבור הון פוליטי בגינוי של הופעתו של חגי אלעד באו”ם, אבל בימים אלה אנו נאלצים להכיל גם אזרחים המשכשכים בחדווה במקווה הטהרה של הצדק האבסולוטי, כי מה לנו שנכבס את כביסתנו הצנועה בחוצות כשבסוריה מתקיים טבח עם והעולם שותק
רוב כלי התקשורת הישראליים התעלמו מ”צעדת התקווה” ההמונית של תנועת נשים עושות שלום, שהסתיימה השבוע מול בית ראש הממשלה. השתתפו בה נשים ישראליות ופלסטיניות מכל סוג, גיל, מצב משפחתי, השכלה ומוצא וקראו להסכם מדיני מכבד ומקובל על שני הצדדים, וכן לשילוב נשים בתהליכי קבלת החלטות
יציאה מנקודת הנחה שנידונו להיות צלם חסר והתבוננות בזוועות שמתרחשות תדיר מזמינות הרהורים על טוב ורע, על אסור ומותר ועל החיפוש המתמיד אחר עמוד שדרה מוסרי. חשבון נפש עם ובלי אלוהים, שעובר דרך אייכמן, דת ומדינה וכמה חכמים בימים שאחרי יום הכיפורים
הפחד הקדום הזה שערבוב עם קבוצה אחרת יערער משהו בעיצוב הזהות של ילדינו אינו רק גזעני ומפלה אלא חסר בסיס. הוא נשען על אזורים של בורות וקבעונות מחשבתיים. בעקבות הפרדת הילדים הערבים מאום אל פאחם מילדי הפועל חדרה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
