כשהמורה שואלת אם זה אונס, הרוחות בכיתה גועשות. הרוב הקולני סבור שזה לא אונס, ושהאשמה היא דווקא הקורבן, ״תלמידה טובה, יפה וביישנית״. המסר הדידקטי “לא זה לא” נמסך בהמולת היציאה להפסקה, והרלוונטיות של השיעור לתלמידים מוטלת בספק מראשיתו
במקום להתמודד עם הטיעונים על תרומתו של פרס לכיבוש בקונטקסט היסטורי ומוסרי, קפצו ח״כ פריג׳ ושאר ערביי מחמד להגן על הנשיא לשעבר ולהסית נגד הלגיטימיות של בל״ד. הם לא נקטו בעמדה המוסרית המתבקשת גם כאשר היום לפנות בוקר נערכו פשיטות ומעצרים ליליים מיותרים של פעילי המפלגה
המאבק לשחרורו של אברה מנגיסטו עולה קומה והמשפחה והפעילים מפנים מעתה את תביעותיהם לראש הממשלה וקוראים לציבור להצטרף. סיקור עצרת המחאה שהתקיימה אמש (א’) בירושלים, והעלתה שאלות על מידת מחויבותו של הציבור הישראלי, והלבן בפרט, למען אזרח שחור
תהליכים עדינים ומאומצים של חמש שנים, שהתקיימו בבית ספר אחד בשכונה מוחלשת אחת בהובלת מנהלת נחושה ומסורה אחת, ייגדעו בקרוב באחת – כשבאותו מקום ממש יוקם בית הספר של היהדות הרפורמית וימחק את בית הספר הקיים. הכל במסווה של הצלת השכונה
המצב הפוליטי והיחסים בין ערבים ליהודים בישראל הגיעו לשלב כזה שבו אין מנוס מהכרה בכישלון השותפויות הערביות-יהודיות כאמצעי, שותפויות שבסופו של דבר משרתות את רעיון החלוקה וההפרדה. הגיעה העת לשותפות כיעד אסטרטגי המדברת בשפת הפיוס ההיסטורי בין שני העמים
בשביל עפר צדדי פילסה שיירת נתניהו-בנט לבית הספר היסודי, להפגין קצת ״אהבה״ לילדים הערבים. בפנים, חילקו לילדים דגלי ישראל וציוו עליהם לחייך. ביקורו של נתניהו בטמרה ביום הראשון לשנת הלימודים מעלה זכרונות ילדות על ימי הממשל הצבאי, וגם כמה שאלות על הפערים העצומים בתקציבים בין החינוך הערבי ליהודי
ההתבטאות האחרונה של מפכ”ל המשטרה, רוני אלשייך, משקפת נאמנה את האתוס שהיכה שורש במשטרה: השאיפה לסמכויות רחבות ככל שאפשר, זלזול במערכת המשפט, גיבוי וחיפוי לשוטרים שסרחו, בצד אלימות, גזענות, סקסיזם וכוחנות שכבר תש כוחנו מלחזות בה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
