סולידאריות בין עובדים מאורגנים חוצה גבולות בצפון אמריקה: שיפור תנאיהם של כורים מקסיקנים מקטין את העברת המשרות למקסיקו ומשפר את תנאי ההעסקה של עובדי פלדה אמריקאים וקנדים
המו”מ המדיני הוכיח עצמו כזירת איגרוף שבה הפלסטינים לא מפסיקים לחטוף. הפנייה לאו”ם, על אף שלא תשנה את המציאות השטח, מוצדקת לחלוטין ומהווה רגע היסטורי במאבק הפלסטיני לחירות ולעצמאות
הדבר האחרון שאובמה זקוק לו עתה זה וטו אמריקאי – מצבו הפוליטי גרוע ומצבה החברתי והכלכלי של החברה האמריקאית לא היה כה גרוע מזה שנים. אבל אוהלים לא יוקמו כאן
ההשוואה של מנואל טרכטנברג בין ישראל לאמריקה הלטינית של שנות השבעים, פוגעת בול. היא מעידה שהשוק החופשי פשט רגל, ובדיוק כמו ההמונים באמריקה הלטינית גם במזרח התיכון ממש לא עומדים לוותר: Que se vayan todos
לישראל נוח מאוד עם העובדה שאסד מחולל טבח בבני עמו, משום שזה משמר את אותו סדר שנבנה ביסודיות על ידי האימפריאליזם האמריקאי, אשר היא משענתו הראשית. בכך היא מצטרפת לאיראן, רוסיה, סין, צפון קוריאה, חיזבאללה וחמאס
מערכת הקאסטות של אנגליה בהחלט מעוררת רצון לנפץ חלון של חנות, או לפחות לחבר שיר על ניפוץ חלון של חנות. על מהומות ושריפות בספרות, בקולנוע ובמוזיקה הבריטית
איכשהו, יש מי שמוצאים דרך להאשים את המוסלמים בנסיבות שהובילו לפיגוע בנורבגיה. בישראל הופך האירוע לכלי ניגוח של השמאל והרוצח – לידיד ישראל. את המגמה הזו מוביל כאן באופן בלתי מפתיע הד”ר גיא בכור
המהפכה מתחילה בשיר, לא באינטרנט: הרבה לפני שהמציאו את הרשתות החברתיות, לימד המשורר אחמד פואד נאג’ים את מצרים שהשחרור הלאומי, הכבוד הלאומי והצדק החברתי מוכרחים ללכת יד ביד עם חירות ודמוקרטיה. “הגיעה שעתנו והחלנו לצעוד”
מאז המהפכה, איבדו השוטרים המצרים את החסות שפרש עליהם שלטון מובארק, והשליטה בחופי מדבר סיני עברה לבדואים. זוהי בשורה טובה, אבל האיזור עוד מחכה לתיירות מישראל