המאבקים על מחירי הדיור והמזון הם צעד לעבר ביסוס חברה אזרחית משפיעה ותזכורת כואבת לחברי הממשלה שהם משרתי הציבור, לא אדוניו. חשוב להנכיח את הקשר ביניהם ולא להיבהל מהמלה “פוליטי”
אירופה vs ישראל: שם מרוויחים יותר ומשלמים פחות על חינוך, תרבות ומזון, פה מרוויחים פחות אבל משלמים יותר על אוניברסיטה, מוזיאון ואפילו מנה פלאפל. מישהו אמר התנחלויות?
הטינה הציבורית כלפי רודפי הבצע של וול-סטריט מסיטה את המבט מהגורמים המבניים, הנורמטיביים והאפיסטמיים שתרמו למשבר הכלכלי. מדובר בראש ובראשונה במשבר של ידע, ממנו ניתן ללמוד על התפקיד שמילאה הדיסציפלינה הכלכלית, ולהפיק לקחים לעתיד. ניתוח לב פתוח
בצד האחד של המגרש נציגי האוצר, ובצד השני – מעגל נצרכי הרווחה. ההפרטה מכלה כל חלקה סבירה שנותרה לרפואה, וגם רפואה ניתנת קודם כל לחברי הקבוצה המנצחת. ואנחנו? רוצים ליגה כמו באמריקה
כמו במקרי הפרטה רבים, גם בסוגיית אחיות בית הספר המתעוררת שוב לאחרונה, היעדר התחרות מביא לשירות לקוי ולשיתוק המדינה. זוכה פרס נובל לכלכלה מספק הסבר מוצלח יותר מכשל השוק המסורתי
המועצות האזוריות בישראל מניבות כספי עתק מתשלומי ארנונה על קרקעות שייעודן מזמן אינו חקלאי, אך מתחפשות לגופי רווחה הדואגים לזוגות צעירים. תביעה לצדק חלוקתי נחשבת בעיניהן כאיום על הציונות
אחרי 27 שנים של ניצול מחפיר, פתחו העובדים הפלסטינים במחצבת סלעית שבמישור אדומים במאבק על זכויותיהם והקימו איגוד. כעת הם שובתים עד שההנהלה – אנשי עסקים יהודים – תבין שהם לא עבדים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
