מה שמאפיין את מבול הרפורמות במערכות החינוך ששוטף את העולם מתחילת שנות השמונים, הוא ייבוא היגיון כלכלי ותרבות עסקית ניהולית והתעלמות מאי-השוויון החברתי והכלכלי. וכשהתוצאות מאכזבות – מאשימים את המורים
על פי המודל האמריקאי, מערכת המשפט בישראל מקלה על חלוקת דיבידנדים מרווחים עתידיים שלא שולם עליהם מס. איך זה עובד, מה ממליצה הוועדה למיסוי דו-שלבי ומה אומרים בעלי ההון המתנגדים לה
מצעד הגאווה שייערך ביום שישי הוא מסיבה ענקית שלכאורה מזמינה את “כולם” (לרבות תיירים הומואים עשירים מחו”ל), אך למעשה מדירה רבות ורבים אחרים/ות. המצעד הרדיקלי מציע אלטרנטיבה
“אין כסף” אומרת ההנהלה לעובדים השובתים של מכון שכטר, אבל בינתיים מוציאה מאות-אלפי שקלים על חברת ייעוץ חיצונית – הלהיט האחרון של הקפיטליזם – לטיפול במשבר. ואיך זה מסתדר עם היותו של ראש החברה, יוסי קוצ’יק, מהדמויות הבולטות ב”מחנה השלום”?
התקוממות אזרחית-כלכלית משותפת ליהודים ולפלסטינים, הכוללת פגיעה בנכסים ממשלתיים ובאינטרסים של תאגידים המשתפים פעולה עם המשטר הצבאי בשטחים, מהווה מענה הולם לסרבנות השלום של נתניהו ותיטיב עם רוב האזרחים בשני העמים
כמעט שבועיים שבפוארטה דל סול מתכנסים צעירי העיר, ולא רק הם, לחלום ביחד על העתיד המיוחל. איך כל זה עובד ומי מתנדב לשטוף את הכלים בסוף? פרק שני בסדרה מלב המהפכה