כל עובדת ועובד בישראל צריכים להצטרף מחר לשביתה כנגד העוול של חברות הקבלן. אך התשובה הפשוטה לשינוי אמיתי וארוך טווח היא התארגנות דמוקרטית במקומות העבודה. שי כהן מכוח לעובדים מסביר
ביבי ממשיך לבנות בשטחים “כי זוהי זכותנו וחובתנו”, אבל מה עם זכותנו וחובתנו לדיור בר השגה? לב גרינברג על הקשר ההדוק בין מצוקת הדיור בתוך ישראל לבין שאיפת המדינה לדחוף את אזרחיה לגור בשטחים, ועל מחויבותה ההיסטורית של תנועת המחאה לדבר על זה
אחרי חצי שנה של שביתה, חתמו השבוע עובדי חיפה כימיקלים צפון על הסכם קיבוצי. יעל בן יפת על הניצחון, וגם על הסוף הפחות אופטימי של מפוטרי כימיקלים דרום והתמונה שאומרת הכל
ומנסים לבלום את כדור השלג של ההפרטה. אז מי שחושב שהמבוגר האחראי יושב במשרד האוצר ו”הילדים המשוגעים” צועקים בהפגנה – שיסתכל שוב. טלי גולדרינג על הסיסמה המנצחת של המחאה
פשיעה נגד ערבים אינה עניין פנימי, פשיעה נגד נשים אינה עניין אישי: דורית אברמוביץ’ על הקשר בין נפגעות אלימות מינית שעדיין מחכות ליום בו קצב ייכנס כבר לכלא, לבין נפגעי אלימות גזענית שאיש לא ממהר לחקור
כשענת קם נחשפה לפניו הכעורים של צבא העם, היא ביקשה להקים קול מחאה דוגמת זו שהחלה הקיץ תוך התעקשות להתרחק מהקשר פוליטי. דינה המוגזם של קם נחרץ כתמרור אזהרה למען יראו וייראו, למען ידעו כולם שמערכת החוק הנהוגה בישראל לא חלה על נתיניה הכבושים
הן מצטיירות כרודפות פרסום, אבל לא פחות מכורות לחשיפה מח”כים כמו כרמל שאמה הכהן או יריב לוין. תחומי העניין שלהן צרים והתובנות קלושות, אבל הן לא מסוכנות לחברה הישראלית כמו בוגי יעלון, איווט ליברמן או לימור לבנת. איתמר זהר על “מעושרות”