יש מילה המשמשת לתיאור אנשים הלוקחים דבר-מה, מבטיחים להחזירו ואינם עושים זאת: “גנבים”. ישנו כמובן גם צמד המלים “אימפריאליזם תרבותי”. סיגל סמואל מסבירה למה לא צריך להשאיר ספרים ומסמכים היסטוריים של יהודי עיראק בארה”ב
בפרלמנט האיראני הגולה שפתחנו בקפה קוטי בברלין, אני מסתכל על החברים החדשים שלי, ושואל את עצמי, כיצד האזרחים יוכלו להפיל את החומות שהפוליטיקאים בנו בהיעדר דמיון, חזון, תעוזה ואהבה אנושית בסיסית? אין פה דיון תיאורטי, מדובר בנו
הפרוזה הפלסטינית מחפשת את דרכה ומתאפיינת באקספירימנטליזם. בשונה מהדור הקודם והקנוני של סופרים ערביים שהתאפיין ביצירות מופת ריאליסטיות, העולם של הדור הזה נוטה יותר לפנטסטי ולעיוות המציאות. סיפור מתוך קובץ סיפורים פלסטינים
בין רוסייה לערבייה אפשר לבלבל. אבל בין סיווג אתני שעושים ילדים לבין זה שמבצע מוסד רב כוח – אי אפשר לבלבל. הראשון יכול להיות נושא לשיחה חינוכית. השני משמעותו דיכוי, השפלה, נישול, הדרה ואולי מאבק. הנה סיפור קטן על גזענות באוניברסיטה