המשוררת תהל פרוש מבקרת בספרה החדש "בצע" את אותם ליברלים הטוענים שהם נגד השיטה הכלכלית, אך לא עושים דבר למיגורה. אבל זו גם ביקורת מלאת אהבה וחמלה, שאיננה מאשימה אנשים בכך שאינם אמיצים או מחויבים מספיק ומחפשת את מקור הצביעות והפחדנות באופיה המתעתע של העבודה עצמה
אם יש אוניברסליזם חיובי, אז הוא כאן, בין דפי הספר הזה: נשי, מזרחי, אנטי-קפיטליסטי, מלוכלך ברגעי היומיום, קשוב לסמטה הנסתרת ביותר. לקראת "מחר נעבוד", ספר שירה ראשון לתהילה חכימי
רוֹאָה אֲנִי אוֹתָהּ / כֹּהֶנֶת אוֹ מְשׁוֹרֶרֶת / בֶּעָבָר / אֵינֶנִּי יְכוֹלָה, מֵעוֹדִי לֹא יָכֹלְתִּי שֵׁאת, מוֹתָהּ שֶׁל הַחֲבַצֶּלֶת. כשקוראים את מכתבי האהבה שלה לא רוצים להיות מושא הכתיבה – רוצים לדעת לכתוב ככה. עדי קיסר ותהילה חכימי מצאו את ספר שיריה של המשוררת הנשכחת חבצלת בת חיים חבשוש בספרייה…
השירה שלה כמעט תמיד תופסת אותי לא מוכנה, אני קופצת, צוללת לתוכה, מתישהו היא זורקת לי איזה מזרן לנחות עליו, כי אחרת הייתי מתפרקת כל הדרך למטה, מתרסקת על הרצפה. לקראת "שחור על גבי שחור", ספר שירה ראשון לעדי קיסר