ביום שבו יחדלו הישראלים-יהודים-ליברלים להפקיר את הזהות היהודית בידי הדתיים, אפשר יהיה להתחיל לנכס זהות יהודית, עכשווית, תפורה למידותנו. מרגע שישראלים (יהודים) יקראו לעצמם יהודים, יחוקקו חוקים יהודיים, אפשר יהיה למלא את חיינו ברוחניות, שנמצאת בהלימה ובתואם (אם כי מוגבל) עם תנאים פוליטיים ליברליים רצויים
מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית, ומתוכו פרק שעוסק בפתיחת הקברים של ילדי תימן הנעדרים. מבט של אנתרופולוגית מרוחקת שבסופו של דבר מוצאת קשר אישי לא צפוי לפרשה
רוֹאָה אֲנִי אוֹתָהּ / כֹּהֶנֶת אוֹ מְשׁוֹרֶרֶת / בֶּעָבָר / אֵינֶנִּי יְכוֹלָה, מֵעוֹדִי לֹא יָכֹלְתִּי שֵׁאת, מוֹתָהּ שֶׁל הַחֲבַצֶּלֶת. כשקוראים את מכתבי האהבה שלה לא רוצים להיות מושא הכתיבה – רוצים לדעת לכתוב ככה. עדי קיסר ותהילה חכימי מצאו את ספר שיריה של המשוררת הנשכחת חבצלת בת חיים חבשוש בספרייה…
“המשימה להשבת החטופים היא מספיק ערכית כדי שנרוקן בורות מים”, אמר קצין בכיר. על מונח שהוא מעין תרכיז של כל מה שהישראליות ההגמונית מבקשת להיות ולהפיץ, ועל מי שלעולם לא יזכו להתהדר בתואר המפוקפק הזה
ביום הפליט הבינלאומי נסעה פנינה מוצפי האלר עם סטודנטיות שלה למתקן חולות, והיתה עדה להפגנה מיוחדת במינה. מכאן ומשם היא אספה רשמים על ישראל מנקודת המבט של הכלואים במתקן. יומן מצולם
תקצוב מטרות חברתיות הוא השקעה ולא הוצאה, הרחבת הבסיס ולא העמסה על הכתפיים. רטוריקה של “הוצאות” במקום “השקעות”, שמאפיינת את השיח הכלכלי והעיתונאי, תשרת את האוצר בבואו למסמס את המסקנות (המתונות ממילא) של הוועדה למלחמה בעוני
מטרת “מחאת הסרדינים” אינה קידום עקרון שוויון הזדמנויות חינוכי, אלא מהלך נוסף של קבוצות הורים מבוססות לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון אלה הנמצאים בתחתית הסולם החברתי, הכלכלי והחינוכי. ואיך כל זה קשור לאי-השוויון בשטחי השיפוט?
מראיינים “מקצועיים” כמו שרון גל ורינה מצליח ניסו לדחוף לח”כ חנין זועבי מלים לפה, והתעקשו בצורה כוחנית ומקוממת שתגיד את מה שהם רצו שתאמר; כי אוי ואבוי לה, לח”כ זועבי, אם יהיה לה קול משלה. אבל היא סירבה להיות ערביית המחמד שלהם
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
