בניגוד לתחזיותיו בדבר הצמצום של אי השוויון, נראה כי סדר היום העולמי דווקא ייקבע יותר ויותר על ידי מיליארדרים ומיליונרים, שחלקם מתנהגים כאילו תם סדר היום של פיתוח שוויוני והגיע זמנן של מושבות בחלל
כחוקרת אקטיביסטית פורצת דרך, תמיד העדיפה את הדיון העקרוני ואת הטיעון המוסרי המשכנע. ברגע שנדע להסביר ולחשוף את האמת המוסרית, טלי חשבה, נהיה גם קרובים יותר למימוש שלה במציאות
הרחוב הישראלי, מסתבר, מזועזע מהמיליטנטיות שבאיור רובה M16 מודפס על חולצה, אירוני כשזוכרים שאנשים מסתובבים בישראל עם נשק חם במרחב הציבורי ולהטוטים של מטוסי קרב בשמיים נחשבים חגיגה
בעמותת רגבים רתחו: התוכנית “סליחה על השאלה” שהוקדשה לבדואים חשפה מציאות מגוונת שחותרת תחת הסטריאוטיפים. לשיא אולימפי של צביעות הגיעו כשיצאו נגד פוליגמיה, כביכול בשם זכויות האישה
“איך ייתכן שאותו גוף שמחלל קברים של מוסלמים הוא אותו אחד שעושה פרויקטים שלמים לחודש רמדאן?” כאשר עיריית תל אביב משתלטת על אירועי רמדאן ביפו, החודש הקדוש הופך לחגיגה של דו-קיום שמוחקת את הקיום המוסלמי בעיר
התחרות בין איגודים על היציגות במקומות העבודה הולידה שורה של פסקי דין שטרם מומשו כהלכה במציאות, ובינתיים, שכנוע העובדים לטובת איגוד כזה או אחר, מתרחש באופן שלעיתים חוצה את גבול הטעם הטוב
בספרו “הצנעאנים” מייצר מנשה ענזי היסטוריה חברתית מדויקת שיש בה עומק סוציולוגי ואנתרופולוגי, ובונה עבורנו, פיסה אחר פיסה, את הפאזל של הזהות היהודית הצנעאנית ואופני היווצרותה
בטור ביקורת שכתבה נועה לימונה בהארץ, היא מתפעלת מהעוצמה של הנשים בסדרה “פריפריה אימפריה”, תוך התעלמות מהיותן מזרחיות ופספוס גמור של העובדה שהסדרה היא עדות טרגית למצב המזרחי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
