אחרי ימי חירות, שואה, זיכרון ועצמאות יהודים ובצל שורה מתארכת והולכת של מנגנוני דיכוי שמפעילה המדינה נגד נתיניה, אזרחים ולא-אזרחים, אנו נזכרים בשלוש דמויות מן העולם אשר הובילו מאבקים לשחרור מדוכאים כדי שיעניקו השראה להמשך השנה. רשימות על מחוללי חירות נוספים יתקבלו בברכה
המכונה הלאומית ביקשה למכור לתושבי העיר סיפור על “מגינים”. אבל הם באו ואמרו “מה זה החרטה הזאת? איזה מגינים? הם כבר לא מגינים על כלום. הם מתו. ונשארה מהם רק מצבה”. על השפה של המוות
האוניברסיטה העברית לא חושבת שיש בעיה עם הנרטיבים בספרי לימוד העברית והערבית שלה, שמאדירים את הציונות ומטשטשים כל סימן לכיבוש, ממש כפי שהיא לא נמנעת מהפעלת כוח נגד סטודנטים ערבים בתוך הקמפוס. כשהמאבק על התודעה מסתיים במג”ב
הפגנת המחאה על מצב הדיור הציבורי בבאר שבע השבוע הראתה את כוחה של אחווה נשית אמיתית, של קבוצת נשים שעד לפני חודש לא הכירו זו את זו. ההיענות העצומה הראתה באיזה עצב חשוף הדברים נגעו, ואיזו חבית אבק שריפה ממתינה בשכונות ובאזורים המוזנחים של ישראל. גיבורות מאבק הדיור הציבורי בבאר…
הקטגוריה החביבה של כור ההיתוך, “המעורבים”, לא עומדת במבחן המציאות: בישראל, עובדות בנאליות כמו צירופים של שם משפחה, חזות ומקום מגורים ממשיכות לחרוץ סיכויי חיים ולעצב זהות אתנית, מעמדית ותרבותית. אז תשכחו מה”היום כולם מתחתנים עם כולם וכבר אין דבר כזה”. על ספרה של טליה שגיב
גדלנו במספר, התרחבנו לענפי תעסוקה נוספים, נאבקנו על זכויות עובדים ובשנה הקרובה אנו מתכוונים להוביל מאבק להעלאת שכר המינימום ל-30 ש”כ לשעה בכלל המשק, ולמען שוויון בין כל בנות ובני האדם על בסיס השאיפה לחברה ללא מנצלים וללא מנוצלים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
