לבתי החולים בעזה אין אמצעים להתמודד עם פציעות הגפיים הקשות של הנפגעים מירי צה״ל בהפגנות בשבועות האחרונים, וישראל לא ממהרת להעניק היתרי יציאה. רופאים לזכויות אדם מספרים על מצב הפצועים והמאבקים להוציאם לקבלת טיפול רפואי
על פי חוקי ההסתה המקובלים, השר ארדן אימץ השבוע את התיאור החביב על כלי התקשורת שלפיו דרום הארץ הוא “מערב פרוע” הנשלט בידי כנופיות פורעים בדואיות. הפעם דווקא שכח להוסיף “לתחושתי”
אל חשש! מתברר שהכול כשורה. האיש/ה שמאחורי הפרופיל הבדוי בפייסבוק העונה לשם “נונה דולברג” עושה לילות כימים כדי לספק תיאוריות הרגעה לציבור בעניין חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן
בעוד גרוסמן השיא מס שפתיים פוליטי מביך ברדידותו, הממסד הרים טקס מפואר ומסוגנן המתאים לערכיו יותר מאשר לקדם ולהוציא לפועל מדיניות שתחתור לצדק חלוקתי, לשוויון ולייצוג של ממש במוקדי כוח
אני כבר לא יכולה לשאול את סבא וסבתא שלי איך יכלו להיות חלק מהזוועות האלה. אני רוצה להאמין שהם לא ידעו על הנכבה, על חטיפת הילדים, על הניסויים בבני אדם, ואני יודעת שזאת אמונה חסרת בסיס
הימים הלאומיים מחזקים את התפיסה הקמאית המעין פגאנית לפיה בכל דור יש פרעה או המן הרשע שהתגלגל בחמילניצקי, היטלר או אחמדניג’אד ומעודדים פולחן המטשטש את ההבדל בין מדינת ישראל לממלכת ישראל, בין צה”ל לגיבורי דוד ובין מנהיגינו למשיחי ישראל
כשהעובדים הזרים יתבלו, נשלח אותם בחזרה למקום שממנו הם באו, ופשוט לא נשלם – שיזדקנו על חשבון מי שגידל אותם! שימותו להם שם, בשקט! אנחנו נייבא כבר אנשים חדשים. ה”היגיון” הזה, שמגיע מפיו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, הוא לא פחות מעבדוּת בחסות המדינה
כשאנחנו עומדים בצפירה, נדמה לנו שלמדנו את אותו לקח מהשואה. אבל צמח כאן ימין שמאמץ את שפתם של הרוצחים ומבחינתו האידיאולוגיה שרקמו רק טעתה בכתובת, בבחירת היהודים