חינוך פוליטי אינו נקי מעמדות וערכים, אך הוא מתנגד לכל סוג של “תעמולה”, שטיפת מוח, הצדקת עמדה ללא אפשרות לנהל דיון או דיאלוג. לתשומת לב הפילוסוף כשר, שבחר להצעיד אותנו למחוזות המקארתיזם
גושפנקה למה שארגוני ימין המנסים לצמצם את החופש האקדמי חולמים עליו מזה שנים, עידוד צנזורה עצמית ועמימות מכוונת – כמה הערות לאחר קריאת הקוד האתי לאוניבסיטאות של אסא כשר
ויכוח על חינוך מקצועי שהתנהל ברשימת תפוצה של אנשי ונשות חינוך מובילים, חשף שוב כיצד אנשים ביקורתיים מאבדים את ספקנותם המחקרית כאשר הדיון מגיע לקונפליקט העדתי
גזענות היא הבניה חברתית שמציבה בראש הפירמידה את הלבן, ובמחוזותינו גם את היהודי, כפי שהפטריארכיה מציבה את הגבר, וההטרונורמטיביות את ההטרוסקסואל. בחינה ערכית של ישראל תגלה שהיא משמרת סדר חברתי גזעני די מובהק • יום המאבק בגזענות 2017
חרף מרכזיותו של הכיבוש בהבנת התפתחותם של המשטר והחברה במדינת ישראל, תוכניות הלימודים מתעלמות ממנו כמעט לחלוטין. הפלסטינים מגיחים אל מעבר לפרגוד רק בתור טרוריסטים או כשהם מפריעים למאמצי ההתיישבות היהודית
התחושה כי תרבותם של יהודי ארצות ערב נעלמה מתוכניות הלימודים באוניברסיטה ונותקה מהדיון בתרבות המזרחית בארץ, הובילה אותנו לחשיבה על תיקון השיח. מובילי התוכנית החדשה ללימודי תרבות ערבית-יהודית לתואר ראשון שתחל ב-2017 מספרים על התהליך להקמתה
הנדבן היהודי-עיראקי סר אליאס כדורי רצה להקים מוסדות חקלאיים שישרתו את שני העמים ויביאו עימם פיתוח, מודרניזציה ושגשוג, אך החזון שלו התנגש במציאות קשה של כיבוש והפרדה. אלה קורותיה של אוניברסיטת ״כדורי״ בטול כרם, מתקופת המנדט ועד ימים אלו ממש שהצבא פולש לשטחה
“די עם זה!”, אמרה יו”ר הות”ת פרופ’ יפה זילברשץ, כשנשאלה על הפערים בין מזרחים לאשכנזים בהשכלה הגבוהה. אולם לא זו בלבד שהשיעור הנמוך מאוד של מזרחים בסגל האקדמי ובקרב הסטודנטים חי וקיים, אלא שהנתונים על הפערים הגדולים הם כמעט בגדר סוד שמור – ואין מי שייקח עליהם אחריות
במסגרת שביתת הסטודנטים הגדולה שמתקיימת בימים אלה בדרום אפריקה, הועלו דרישות מוצדקות רבות לתיקון האפליה כלפי שחורים בהשכלה הגבוהה. אולם אחת הדרישות שנשמעו בשולי המחאה, הדרישה ל”דה-קולוניזציה של המדע”, מזמינה דיון ביקורתי