“ליידי גלובס” טישטשו את כוחה של דפני ליף בסנסציה זולה. ובכלל, ראוי לשאול על רשימת “50 המשפיעות” – כיצד יכולות לדור בכפיפה אחת יו”ריות הבנקים ומנהיגות המחאה, כאילו קורצו מאותו חומר, ואיפה בדיוק עיתונאיות כמו קרן נויבך או פעילות חברתיות?
אני יודעת שאני יכולה להאמין בך בכל הכוח, שהלב שלך רחב מספיק כדי לדאוג שהמחאה הזאת תביט לא רק קדימה, לא רק הצידה, אלא גם אחורה. מכתב פתוח לדפני ליף, לרגל חגיגות החודשיים להיכרותנו החד-צדדית
לעתים אני עומדת חסרת אונים אל מול גילויי הפתעה או חיבה חסרות פרופורציות אליהן אני זוכה בגלל היותי אתיופית. כמה הערות על שחרור מהכלא התודעתי של הגזענות הליברלית
השפה של המחאה מחפשת מילים חדשות ותוכן חדש למושגים ישנים. אל מול סימני הקריאה והוודאות של השיח הממלכתי היא מאפשרת ריבוי קולות, ביקורת וספקנות. אפשר גם לקרוא לזה קול נשי
כשדפני ליף אומרת שאנחנו מדברים על בית וביבי על נדל”ן, כשמורים המתנגדים לרפורמה אומרים שחינוך זה לא עסק, כשרופאים קוראים להצלת הרפואה הציבורית – הם קוראים להוציא את השירותים הציבוריים מחוץ לתחום השיפוט של ההיגיון העסקי
אומרים לך שאתה שוגה באשליות, ציניקנים מנסים להוציא לך את הרוח מהמפרשים, אבל ההצלחה החצופה שלך הכניעה עד כה את כולם. רק אל תהיה עיוור לצבע ולמגדר, ואל תיבהל מהמהומה שעוררת כשנגעת בשואה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
